ניתוחי תירואיד ופרתירואיד ללא חתך צווארי (אנדוסקופי)

ניתוחי בלוטת התריס (תירואיד) ובלוטת יותרת התריס (פרתירואיד) ללא חתך חיצוני באמצעות אנדוסקופ, הינם הטכנולוגיה החדשנית ביותר בתחום ניתוחי ראש צוואר.
על מנת להיות אחד מהחלוצים של השיטה בעולם, עשה פרופ' חפץ השתלמות אצל ד”ר Ralph Tufano שתיאר את הגישה לראשונה, בביה”ח היוקרתי Johns Hopkins. בהמשך, נסע להשתלמות נוספת בבנגקוק אצל ד”ר Angkoon Anuwong אשר ביצע עד כה כ-1,000 ניתוחים מסוג זה. שני רופאים אלו, הינם הרופאים החלוצים בעולם בשיטה כירורגית זו.
לאחר שחזר מההשתלמויות, הזמין פרופ’ חפץ את המומחים הבינלאומיים לישראל, אשר ביצעו ביחד עמו, את הניתוחים הראשונים בארץ (ובמזרח התיכון כולו) בשיטה זו. הניתוחים עברו בהצלחה רבה וכיום, פרופ’ חפץ מנתח בשיטה זו חולים המתאימים לכך, באופן שוטף ושיגרתי. עד היום, בוצעו בהצלחה רבה ועם תוצאות מצוינות כ-120 ניתוחים.

השיטה הניתוחית

הניתוח מבוצע בחתך קטן בשפה תחתונה (כ-1.5 ס"מ) דרכו מוחדרת מצלמה ובסמוך לה שני כלים אנדוסקופיים, בעזרתם מבוצעת הכריתה. הפעולה מבוצעת כמובן בהרדמה כללית.

הסיכונים הניתוחיים הינם בהתאם לגודל הכריתה וזהים לניתוח הצווארי. בשיטה האנדוסקופית תיתכן אף הפחתת הסיכון לצרידות, בניתוחי בלוטת התריס (לדבריהם של ממציאי השיטה).

בכריתת אונה אחת, הסיכון העיקרי הוא פגיעה בעצב החוזר באותו צד. הפגיעה מתבטאת בצרידות ומופיעה בכ-1%-2% מהחולים בלבד.

בכריתה מלאה של בלוטת התריס, ישנם סיכונים נוספים: ראשית, תיתכן פגיעה גם בעצב הנגדי שתתבטא שוב בצרידות. פגיעה בשני העצבים החוזרים, הינה נדירה מאוד ועלולה לחייב פיום קנה (טרכיאוטומיה) על מנת לשמור על דרכי האוויר פתוחות. שכיחה יותר, היא פגיעה בבלוטות יותרת התריס וכתוצאה מכך, תהיה ירידה ברמת הסידן בדם המצריכה נטילת כדורי סידן. תופעה זו מופיעה בכ-25% מהחולים ובמרביתם ניתן להפסיק את הטיפול בכדורי הסידן, אחר זמן קצר. כמו בכל ניתוח אחר בגוף, ייתכנו סיבוכים קלים וזמניים כגון: זיהום מקומי או דימום ואלו ניתנים בד"כ לטיפול מהיר ויעיל.

לאחר הניתוח הכאב הינו מזערי (בדומה לניתוח הצווארי) והחולה משתחרר למחרת ללא מגבלות עם כלכלה רגילה.
כיוון שאין חתך צווארי, הרי שלא נותרת כל צלקת או סימן אחר לפעולה הכירורגית.

ניתוח כריתת בלוטת התריס (תירואיד)

תחילה נכרתת האונה המכילה את הגידול החשוד, והיא נשלחת לבדיקה פתולוגית מהירה (בזמן הניתוח) האורכת כ-15 דקות. במידה והתשובה הפתולוגית לגידול הינה חיובית, אזי לפי הפרמטרים שהוזכרו קודם לכן, יש להמשיך בד"כ בכריתת האונה הנוספת של הבלוטה. במידה והתשובה הפתולוגית אינה מוחלטת וברורה, יש לסיים את הניתוח ולהסתפק בכריתת אונה זו בלבד.

ניתוח כריתת בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד)

לאחר שאיתרנו את הבלוטה הפתולוגית, הניתוח הינו פשוט יחסית.

דרך חתך זה אנו מגיעים מיידית לבלוטה הפתולוגית שאותרה עוד טרם הניתוח וכורתים אותה בשלמותה עם הגידול (שבעצם כולל את כל הבלוטה). אחר הכריתה, אנו מאשרים ע"י פתולוג שאכן כרתנו את בלוטת יותרת התריס (ולא בלוטת לימפה מוגדלת, שיכולה להידמות לבלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד). במידת הצורך, יש לבדוק את רמת הורמון ה-PTH בדם תוך כדי הניתוח ואז ניתן לדעת שהרמה ירדה לנורמה, כבר במהלך הניתוח ולוודא שעשינו את המוטל עלינו על הצד הטוב ביותר.

סיכוני הניתוח הינם נדירים ומתבטאים בעיקר בפגיעה בעצבי מיתרי הקול וצרידות (פחות מ-1%). סיבוכים אחרים נדירים אף יותר.

החתך בניתוח שמבוצע על ידינו נתפר מבפנים, כך שכלפי חוץ אין כל תפרים. אין שימוש בנקז בחולים אלו והחולה משתחרר לביתו באותו היום או למחרת בבוקר (לפי העדפתו האישית).

רמת הסידן יורדת לנורמה מיד למחרת בבוקר והבעיה כולה נפתרת לחלוטין.

תגיות: הורמון פאראתירואיד, אדנומה פאראתירואיד, פרתירואיד.