מאמן קבוצת הכדורגל של ברצלונה, טיטו וילאנובה, נפטר לאחרונה מסרטן בלוטת הרוק כשהוא בן 45 בלבד. במותו הוא מצטרף לכוכב ההיפ-הופ אדם יאוך, שנפטר לפני מספר חודשים מאותה המחלה.
מהו סרטן בלוטות הרוק?
מדי יום הגוף שלנו מפריש בין 1 ל-2 ליטר רוק, דרך 6 בלוטות גדולות (3 זוגות) ועוד מאות בלוטות קטנות, הפזורות במערכת הנשימה העליונה שלנו. הרוק מסייע להקל על בליעת ועיכול המזון, מאפשר לבלוטות הטעם לפעול (בלי רוק – פשוט לא נרגיש בטעמו של האוכל) ומגן על השיניים.
מרבית הגידולים בבלוטות הרוק מופיעים בבלוטות הגדולות ביותר – "בלוטת בת האוזן" או ה"פרוטיד" (parotid). הבלוטות הללו נמצאות בשני צידי הראש שלנו, קדמית ומתחת לאוזן (הן אלו שמתנפחות במחלת החזרת) – באחת מ-2 הבלוטות הללו התגלה הגידול אצל וילאנובה.
הרוב המוחלט (80%-90%) של הגידולים בבלוטות בת האוזן הם שפירים (לא סרטניים), ומיעוטם – ממאירים (כלומר: סרטניים). בישראל מדווח על כ-100 מקרי סרטן חדשים מסוג זה מדי שנה.
מה גורם לסרטן בלוטות הרוק? מדוע הוא הורג גברים צעירים? למדע ולרפואה עדיין אין תשובות מספקות לשאלות הללו. ידוע לכל כי עישון טבק מגדיל את הסיכון לסרטן הריאות וכי צלילה בקישון המזוהם מגדילה את הסיכון לכמה סוגי סרטן – אך עדיין לא ידוע מה גורם לסרטן בלוטות הרוק או אפילו מה מעלה את הסיכון ללקות בו.
במחקר שבוצע בארץ לאחרונה, נצפתה עלייה בשכיחות סרטן הפרוטיד ב-10 השנים האחרונות, והועלתה השערה ששימוש בטלפונים סלולריים אחראי לעלייה זו. השערה זו טרם הוכחה, והשפעת הקרינה הסלולרית על התפתחות סרטן עודה נמצאת במחלוקת בקרב המומחים בתחום. באופן כללי, סרטן בבלוטות הרוק מהווה 1% מהסרטנים ו-7% מהסרטנים באזור הראש והצוואר.
אבחון סרטן בלוטות הרוק:
אבחון סרטן בלוטות הרוק מתבצע בדרך כלל בעקבות סימנים קליניים (כמו נפיחות או גוש באזור), וכולל בד"כ ניקור (FNA – Fine Needle Aspiration) כדי לבצע ביופסיה. דימות, ובייחוד MRI, יעיל בהדגמת רקמות רכות, ולכן מועדף על פני CT בתהליך האבחון של גידולי פרוטיד.
טיפול בסרטן בלוטות הרוק:
הטיפול המרכזי (ופעמים רבות הבלעדי) בגידולי בלוטת הרוק – הן השפירים והן הממאירים – הוא ניתוח לכריתת הבלוטה. הכריתה נעשיית בהרדמה כללית תחת ניטור עצב הפנים שנמצא בסיכון בניתוח (אם כי נמוך בד"כ). במקרים נבחרים מוסיפים לאחר הניתוח טיפולי קרינה (רדיותרפיה).
גם גידולים שפירים מהווים התווייה לניתוח לכריתת הבלוטה, וזאת משום שהם עלולים להפוך לממאירים ברבות השנים (כלומר, לעבור "התמרה סרטנית"). לכן מקובל להמליץ על כריתתו בשלמות של כל גידול שמתגלה בבלוטת הרוק.
לאחרונה פותחה טכניקה חדשה המציעה חתך מינימלי (Mini Incision) לאורך מתווה האוזן, שאינו מתמשך עד קו השיער
עד כה, הטכניקה הסטנדרטית בניתוח להסרת בלוטת הפרוטיד הייתה בשיטת "חתך בלייר" (Modified Blair Incision). בשיטה זו, המנתח מבצע חתך מאזור האוזן ולאורך קו הלסת ועד לצוואר, על מנת לחשוף עצבים חשובים בפנים כדי להימנע מלפגוע בהם במהלך הסרת הבלוטה.
למרות שהניתוח בשיטה זו מבוסס ויעיל, לאחרונה נבחנת מחדש טכניקת הניתוח משיקולים אסתטיים (שהרי הניתוח הוא בפנים, וצלקת עלולה לבלוט), וכיום קיימות שיטות חתך חלופיות.
טכניקה חלופית כזו, היא חתך שמבוצע בסגנון "מתיחת פנים" (facelift incision – FLI). חתך כזה נמשך מהגבול העליון של האוזן, לאורך מתווה האוזן ועד לאזור אחורי האוזן והראש. שיטה זו צברה פופולריות רבה בשל יתרונותיה הקוסמטיים, למרות שהחתך המבוצע אינו בהכרח קצר יותר מהטיפול הסטנדרטי.
לאחרונה פותחה טכניקה חדשה המציעה חתך מינימלי (Mini Incision) לאורך מתווה האוזן, שאינו מתמשך עד קו השיער. שיטת "מיני החתך" הזו יעילה באותה מידה של הניתוח הסטנדרטי ואף מציעה יתרונות העולים על הטכניקות האחרות: החלמה מהירה יותר, קיצור משך האשפוז והקטנת הסיכויים לצלקות ונפיחות באזור החתך.
למרות היתרונות הקוסמטיים של הטכניקות החלופיות הללו, מנתחים רבים עדיין נרתעים מלנתח באמצעותן כשמדובר בהסרת גידולים בפרוטיד, מחשש לפגוע בעצב הפנים. יש להדגיש שהניתוח בשיטות אלו איננו מסוכן יותר, אך הוא בהחלט דורש מיומנות וניסיון של המנתח. יחד עם זאת, קיימות קליניקות ייעודיות המתמחות בניתוחים להסרת בלוטות רוק, בהן שיטת החתך המינימלי נפוצה.
הפרוגנוזה (תחזית לריפוי המחלה) תלויה מאוד בשלב שבו המחלה התגלתה (מ-1 – הקל ביותר; ועד 4 – כולל גרורות מרוחקות). כמובן, ככל שמתגלה מחלה קטנה יותר ובשלב מתקדם פחות- כך גדלים סיכויי הריפוי והפרוגנוזה חיובית יותר.
סיכויי החלמה והישנות המחלה:
הימנעות מהישנות הסרטן (התפתחות סרטן בבלוטה לאחר תהליך של ריפוי והחלמה מהסרטן הראשוני) היא השיקול המרכזי החשוב ביותר בטיפול בחולים שעברו ניתוח להסרת הפרוטיד, ואמנם נדיר למצוא בה הישנות של גידול שפיר. הישנות הגידול משפיעה על שיעורי ההישרדות ארוכת הטווח של החולים.
סיכוי נמוך לחזרה של הגידול לאחר החלמה מהמחלה, מגדיל את שיעורי ההישרדות ארוכת הטווח. שיעור זה תלוי בגורמים נוספים כגון: סוג הגידול, ביכולת של הגידול לשלוח גרורות ובשלב שבו הוא נמצא בעת הניתוח.
הנתונים הכלליים לגבי כל החולים בכל השלבים, להישרדות ל-5 שנים מיום האבחון עומדים על 62% (היינו, כמעט שני שלישים מהחולים ימצאו את עצמם בחיים – 5 שנים לאחר שאובחנו עם סרטן בלוטות הרוק). הנתונים לגבי חולים שאצלם הייתה חזרה (הישנות) של המחלה לאחר הניתוח והטיפולים נמוכים יותר, ועומדים על הישרדות של 37% ל-5 שנים.
