כדאי לכם לשמוע אותה/כתבה ב"לאישה"

פורסם במגזין 'לאישה', בתאריך 24.01.2011

לפרופ' מיכל לונץ, מנהלת מחלקת אף אוזן גרון ומומחית בעלת שם עולמי בשתלים קוכליאריים (שמתאימים למי שגם מכשירי שמיעה לא עוזרים להם) יש בעצמה שתל כזה. ליקוי השמיעה שלה לא הפריע לה להתקדם בחיים, אבל היום היא ממליצה לכל מי שצריך, לעבור את ההשתלה מוקדם ככל האפשר.

כשעלינו במדרגות, בדרך למרפאה שלה במרכז הרפואי "אסותא" ברמת החייל, אמרה לי פרופ' מיכל לונץ כבדרך אגב שעדיף שאשאר בצד ימין שלה. "באוזן ימין אני שומעת טוב יותר", אמרה והצביעה על אבזר דמוי מיקרופון מפלסטיק, הצמוד לאוזנה הימנית. זהו חלקו החיצוני של שתל קוכליארי (שתל השבלול), המילה האחרונה בתחום שיקום השמיעה. בלעדיו היא אינה שומעת דבר. פרופ' מיכל לונץ (54), מומחית לרפואה וכירורגיה של האוזן והשמיעה, ממייסדי א.ר.ם- המרכז לרפואת אף אוזן גרון וניתוחי ראש־צוואר בבית החולים "אסותא", היא מנהלת מחלקת אף אוזן וגרון, וראש התוכנית לרפואה וכירורגיה של האוזן והשמיעה בבית החולים "בני ציון – הטכניון" בחיפה. פרופ' לונץ נחשבת למומחית עולמית בכירורגיה של האוזן ובתחום השתלים הקוכליאריים."לא פניתי לרפואת אף אוזן גרון בגלל החירשות שלי", היא עונה לשאלה המתבקשת. "חיפשתי מקצוע שישלב רפואה וכירורגיה, ובמהלך הסטאז' התפנה מקום להתמחות במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים 'מאיר' בכפר סבא".

ראיון עבודה עם שני מכשירי שמיעה

היא ילידת כפר סבא, בת אמצעית בין שלושה שומעים. "גם אני נולדתי שומעת, אם כי ייתכן שכבר אז היה קיים אצלי ליקוי שמיעה כלשהו", מסבירה פרופ' לונץ. "היום עושים לכל הילודים בדיקת סקר שמסוגלת לזהות את הרוב המכריע של ליקויי השמיעה המולדים. אז לא עשו בדיקות כאלו. אגב, רק מיעוט מכלל האנשים המתגלים בשלב כלשהו בחייהם כלוקים בשמיעתם, נולדים חירשים ממש. אצל רוב האנשים השמיעה מתקלקלת במשך השנים". היא הייתה תלמידה מצטיינת וספורטאית. למעשה, עד לקורס מקצועי בצבא – שבמהלכו בחרו בה באקראי להדגמה של בדיקת שמיעה – לא ידעה שמשהו לא בסדר בשמיעה שלה. "אמרו לי: 'כדאי שתלכי לרופא. יש לך ליקוי שמיעה דו־צדדי', אבל לא נבהלתי. מבחינתי – שמעתי, והיה ברור לי שלא קרה שום דבר חדש שדורש התייחסות". כשהגיעה עם הוריה לרופא אוזניים שמעה ממנו שהליקוי קיים אך אינו אמור להפריע, "כי הוא מצוי רק בתדירויות גבוהות". "באותה תקופה חשבו שליקוי כזה אינו מפריע להבנת הדיבור. היום יודעים שזה לא נכון. הרופא אמר שאין מה לעשות ויעץ לי לא ללכת למועדונים ולדיסקוטקים, אבל היות שממילא לא הלכתי, מבחינתי הכול היה בסדר". אבל לא הכול היה בסדר. השמיעה ירדה לאט לאט, והיא שמעה פחות ופחות טוב. "כשהבנתי שיש לי ליקוי שמיעה משמעותי החלטתי לנסות להתקין מכשיר שמיעה. זה היה אולי בגיל שלושים, אבל אז לא היו מכשירים משוכללים דיים, ובפרט לא מכשירים שמסוגלים להגביר את השמיעה סלקטיבית בתדירויות גבוהות, כפי שהצטרכתי. הטיפול היה גרוע יותר מהבעיה. ניסיתי, אבל הניסיון לא צלח. רק בגיל 38 בערך, ברגע שהיה מכשיר משוכלל יותר שהתאים לבעיה שלי, התקנתי אותו. שנתיים אחר כך, כשבאתי לראיון בבית החולים 'בני ציון', לניהול מחלקת אף אוזן גרון, כבר הייתי עם מכשירים בשתי האוזניים".
בדרך הספיקה לסיים שירות צבאי מלא, ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב ולסיים בהצטיינות יתרה. אחרי סיום הלימודים נישאה למאיר קמינסקי, מאמן כדורסל ומורה לחינוך גופני, והם הורים לשלושה.

לא התביישת ללכת עם מכשירי שמיעה?
"כמעט כל מי שמתחיל להשתמש במכשירי שמיעה חש אי נוחות או מתבייש. איני חושבת שהייתי יוצאת מן הכלל הזה. העובדה שאיני שומעת היטב הייתה ברורה ובלתי ניתנת להסתרה, ולכן לא הייתה לי בעיה להגיד שאני לקוית שמיעה. "ברגע שהמכשירים עזרו לא הייתה לי בעיה ללכת איתם, וגם לא שיניתי את התסרוקת האסופה שלי כדי להסתיר. אני חושבת שדווקא חשוב שהסביבה תבין שאדם לקוי שמיעה, כדי שידברו איתו ברור יותר ולא ימלמלו". אחרי סיום התמחות וכמה שנות עבודה כרופאה בכירה בבית החולים "שיבא" בתל השומר, יצאה לתת התמחות במרכז הרפואי "ג'קסון ממוריאל" במיאמי, פלורידה. בשתי שנות שהותה שם התמקדה במיוחד בכירורגיה של האוזן ובסיס הגולגולת, שיקום השמיעה והשתלה שבלולית. "מדובר בניתוחים המטפלים במחלות כרוניות של האוזן, ומתקנים ליקויים במבנה האוזן המפריעים לשמיעה. ליקויים כאלה יכולים לנבוע מסיבות שונות. כשמדובר, לדוגמה, במחלה כרונית ההורסת את עור התוף והשמע, צריך להבריא אותה בעזרת ניתוח אחד או יותר. רק אחרי ששולטים במחלה ומגיעים למצב שבו האוזן בריאה ועור התוף שלם, אפשר לפנות לשיקום השמיעה. השיקום נעשה על ידי שיקום עצמות השמע, או בעזרת השתלת אביזרים שמחליפים את האיברים שלא מתפקדים. את עצמות השמע הפגועות ניתן להחליף בעצמים מלאכותיים הנקראים 'פרוטזות', שבדומה לעצמות השמע, מעבירות את הקול שמגיע לאוזן אל השבלול. "כשהפגיעה היא בשבלול, שתפקידו לעשות המרה של אות קולי לאות חשמלי (המועבר לעצב השמיעה וממנו למוח), והפגיעה היא כה חמורה עד שלא ניתן ליהנות ממכשירי שמיעה רבי עוצמה, מבוצעת השתלה שבלולית. מעבר לכך, לפגיעה בשמיעה עלולים לגרום גם ליקויים לא זיהומיים, כמו גידולים (לרוב שפירים), או פגיעות ראשוניות בעצמות השמע או בשבלול, כמו הבעיה שלי".

עברה את הניתוח אצל המורה שלה
ב־ 1998 , כמנהלת מחלקת אף אוזן גרון, ייסדה פרופ' מיכל לונץ את המרכז לכירורגיה והשמיעה בבית החולים "בני ציון" בחיפה, במסגרתו מנותחים ומשוקמים לקויי שמיעה רבים. במקביל ירידת השמיעה שלה עצמה החמירה. "על אף שלא הגעתי בשלב ההוא לחירשות ממש, המאמץ השמיעתי היה גדול מאוד ומכשירי השמיעה הרגילים כבר לא הועילו דיים", היא משחזרת.

לפני שבע שנים החליטה לעבור השתלה שבלולית (שתל קוכליארי). את הני־ תוח עברה אצל המורה שלה, פרופ' תומס בלקני מ"ג'קסון ממוריאל" שבמיאמי.

מה הוא שתל השבלול?
"שתל השבלול הוא אבזר אלקטרוני, המיועד לשיקום השמיעה אצל אנשים שליקוי השמיעה שלהם כה קשה, שמכשירי שמיעה רבי עוצמה כבר לא יכולים לעזור להם. הכוונה היא לבעלי ליקוי שמיעה קשה־עמוק, או עמוק דו צדדי (חירשות מוחלטת). השתל מדמה את תהליך עיבוד האות השמיעתי במערכת שמיעה תקינה. כלומר, הוא מעביר למוח אותות חשמליים, וכמו בשמיעה רגילה, המוח מפרש את האותות האלה כדיבור, למעט העובדה שכמות המידע המגיעה דרך שתל השבלול קטנה מזו המגיעה בשמיעה תקינה. אצל רוב המושתלים כמות המידע הזו מספיקה כדי להבין דיבור בתנאים רגילים."לשתל השבלול יש חלק פנימי, המושתל בניתוח, ואבזר חיצוני. באבזר החיצוני ישנו מיקרופון, הקולט את הדיבור; מעבד דיבור שהופך את המידע הקולי למידע חשמלי; ומשדר, המעביר את המידע החשמלי לחלק הפנימי, המוכנס כאמור בניתוח".

מה עושים בניתוח?
"מכניסים את האלקטרודות של האבזר הפנימי לשבלול, שהוא תעלה המסתובבת (כמו שבלול) סביב עצב השמיעה, המשמש לה כציר. באבזר הפנימי של השתל נמצאים גם מקלט ומגנט, שבעזרתו מוצמד החלק החיצוני, הנמצא מאחורי האפרכסת, לחלק הפנימי".

לך יש שתל קוכליארי בשתי האוזניים?
"לא. באוזן שמאל יש לי שרידי שמיעה ומכשיר שמיעה. בהמשך אעבור השתלה גם בה. עכשיו, עם השתל, אני שומעת לאין ערוך טוב יותר מבעבר".

קמת מההרדמה ושמעת כאחד האדם?
"ממש לא. לא שומעים מיד אחרי הניתוח. את האבזר החיצוני, שמתחבר לשתל הפנימי דרך העור, בעזרת המגנט, מרכיבים רק אחרי כחודש. מדובר בתהליך של הסתגלות, שכן האות החשמלי שעובר לשתל הוא אמנם תרגום של הדיבור, אך הוא אינו תרגום מלא, וצריך להסתגל לסוג זה של שמיעה. בהתחלה, השמיעה עם השתל היא שמיעה של צלילים הדומים לצלילים אלקטרוניים, ועם הזמן זה נשמע פחות או יותר רגיל. "בנוסף, צריך לכוון את השתל לכל משתמש באופן אינדיבידואלי. הכיוון נעשה על ידי קלינאי תקשורת המתמחים בכך ובהמשך, בהתאם לניסיון השמיעתי, הם כאלה שעוזרים באימוני שמיעה ושפה. אצל ילדים, שמעולם לא שמעו וטרם רכשו שפה, השיקום כולל הן אימון שמיעתי והן לימוד שפה. חלק מהמבוגרים, במיוחד אלה שסבלו מליקוי שמיעה עמוק זמן רב בטרם הושתלו, צריכים אימוני שמיעה, אבל לא שפה. אימוני השמיעה עוזרים מאוד להפיק תועלת מהשתל וחשוב לבצעם".

למי מתאים שתל שבלולי?
"לילדים ולמבוגרים הסובלים מליקוי שמיעה קשה־עמוק, או עמוק דו־ צדדי, שאינם מפיקים תועלת מספקת מזוג מכשירי שמיעה רבי עוצמה. אצל כולם כדאי מאוד להשתיל זמן קצר ככל האפשר לאחר שהגיעו למצב זה, והדבר קריטי במיוחד אצל ילדים שנולדו חירשים. להם רצוי להשתיל מוקדם ככול האפשר. כלומר, ברגע שבטוחים שהילד חירש. ברוב המקרים ניתן להיות בטוחים בכך לקראת גיל שנה, אבל לעתים גם קודם לכן. גם אצל מי שהתחרשו במהלך חייהם, שוקמו בעזרת מכשירי שמיעה, ושמעו איתם עד שחלה ירידה נוספת והמכשיר כבר לא יעיל, כדאי להשתיל בהקדם. שיקום מוקדם ככול האפשר מונע סבל מיותר. "חשוב לדעת שלאורך השנים השתל הקוכליארי משתפר והולך. אם בעבר השתילו אותו רק לחירשים מוחלטים, שאצלם אין מה להפסיד, הרי שהיום משתילים גם לכאלה שעדיין יש להם תועלת מסוימת במכשירי שמיעה".

למי לא מומלץ השתל?
"למי שאין לו עצב שמיעה (עקב תאונה, למשל), או למי שיש לו הפרעה במרכז השמיעה במוח. מדובר באוכלוסייה מצומצמת ביותר". מהם שיעורי ההצלחה של השתל הקוכליארי? "גבוהים מאוד. יכולת הדיוק בניבוי התוצאה, בהתאם לנתונים של כל מושתל, טובה ממש. כך לדוגמה, אצל אדם ששמע פעם, נחרש עקב פגיעה בשבלול, ומושתל מיד עם ההיחרשות –כשמכשירי השמיעה הפסיקו להיות יעילים – קיים סיכוי מאוד מאוד גבוה שיתפקד בצורה מצוינת עם השתל".

לכמה שנים השתל יעיל?
"לכל החיים. כמו כל מכשיר, גם השתל יכול להתקלקל, ואז מחליפים אותו. מרבית התקלות קורות באבזר החיצוני, הניתן להחלפה מיידית. כשהתקלה היא באבזר הפנימי יש להחליפו, וזה כבר כרוך בניתוח". 

האם השתל השבלולי נמצא בסל שירותי הבריאות?
"באופן מלא. הייתה לי יד פעילה בהכנסת שתל שבלול לילדים באופן מלא כבר בשנת 1999 . שתל כזה למבוגרים הוכנס לסל בשנת 2006."