א.ר.ם הוא המרכז הרפואי הראשון בישראל שהחל להשתמש במכשיר דימות המותאם לניתוחי ראש-צוואר ובעיקר ניתוחי כריתת בלוטות התריס ויותרת התריס, שמאפשר למנתחים לזהות את בלוטות הפרתירואיד (יותרת התריס) באופן נוח ולא פולשני ע"י הבלטת בלוטות הפרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן, בעזרת גלי אור לבן מסוננים. פגיעה בבלוטות הפרתירואיד עלולה להוביל לתת-פעילות של הבלוטה ואף לגרום במקרים קיצוניים לפרכוס. פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיה ואנוקולוגיית ראש-צוואר בא.ר.ם שבאסותא רמת החייל, שהביא לארץ את הגישה לניתוחי בלוטת המגן ללא חתך צווארי: "מכשיר הדימות מאפשר זיהוי מיטבי של בלוטות הפאראתירואיד ומניעת סכנה של כריתת בלוטות אלה בשוגג"
בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון החלו, לראשונה בישראל, להשתמש במכשיר דימות חדשני המותאם לניתוחי כריתת בלוטת התירואיד (בלוטת התריס) אשר מונע את אחד הסיבוכים השכיחים בניתוחים אלה – פגיעה בבלוטות הפרתירואיד. את מכשיר הדימות חנך בישראל פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיה ואנוקולוגיית ראש-צוואר, ב א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שבאסותא רמת החייל.
בלוטות הפרתירואיד (יותרת המגן/התריס) אחראיות על ייצוב משק הסידן בגופינו ותפקידן להפריש את הורמון הפאראתירואיד (PTH) שגורם ליציאת סידן מהעצמות לדם וכן להגברת ספיגת הסידן, ובכך לעלייה ברמת הסידן בדם. בלוטות אלו מושפעות מרמת הסידן וכשהוא עולה רמת פעילותן יורדת וכך נשמר שיווי המשקל (הומאוסטזיס) ברמת הסידן בדם. בגופינו, קיימות בממוצע ארבע בלוטות פאראתירואיד הממוקמות מאחורי בלוטת התירואיד, שתיים עליונות ושתיים תחתונות.
מדי שנה, מתבצעים בא.ר.ם כ-400 ניתוחים לכריתת בלוטות התירואיד והפרתירואיד. במהלך ניתוחים אלו, זיהוי בלוטות הפרתירואיד הינו חיוני ביותר, אך לעיתים הינו מאתגר מאוד גם למנתחים בכירים ומנוסים. גודלן של הבלוטות הוא מילימטרים ספורים בלבד ולכן לעיתים קרובות קשה מאוד לזהותן. במהלך ניתוח, הקושי בזיהוי בלוטות הפרתירואיד עלול לגרום לפגיעה בלתי מכוונת באחת או יותר מהבלוטות, מה שיביא להפרעה בתפקודן בהמשך.
פגיעה בבלוטות הפרתירואיד עלולה להוביל לתת-פעילות הפרתירואיד ובכך לגרום לירידה ברמת הסידן בדם, שתבוא לידי ביטוי בנימול בגפיים ובשפתיים ובשלב מאוחר יותר, להתכווצויות שרירים בכל הגוף. במקרים קיצוניים, המצב עלול להתדרדר עד לכדי אירוע של פרכוס. לכן, מכשיר הדימות החדשני שמושק בא.ר.ם ובאסותא רמת החייל מביא בשורה חשובה של זיהוי בלוטות הפרתירואיד באופן יעיל ושימורן במהלך הניתוח.
עם ובהמשך לפיתוח הטכנולוגיה החדשנית הזו, ניתן גם להזריק חומר צבע לווריד ולראות באמצעות המכשור הייחודי של חברת פלואופטיקס את זרימת הדם לבלוטות הפרתירואיד ובכך לוודא שלא רק שהבלוטות לא נפגעות במהלך ניתוח, אלא גם אספקת הדם שלהן תקינה.
מכשיר הדימות החדש בא.ר.ם, הוא "פלואובים" (FLuobeam® LX), של חברת פלואופטיקס (Fluoptics), המאפשר לזהות את בלוטות הפרתירואיד באופן נוח ולא פולשני. המכשיר פועל בשיטת אוטופלורוסנציה המבליטה בעזרת גלי אור לבן מסוננים את בלוטות הפרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן. הטכנולוגיה מבוססת על חשיפת בלוטות הפרתירואיד לאור לבן מסונן, שגורם לבלוטות הפרתירואיד לפלוט אור בתדר אינפרה אדום – והמצלמה שבמכשיר קולטת את החזר האור הזה. כך שהמכשיר גם מקרין אור לבן וגם קולט אור אינפרה אדום. מעבר ובנוסף להקטנת הסיכון לסיבוך הניתוחי ולירידת תפקודן של הבלוטות, זיהוי מוקדם של בלוטות הפרתירואיד עשוי לחסוך זמן ניתוח המושקע בחיפוש אחר הבלוטות, שזה כשלעצמו משמעותי מאוד לחולה.
פרופ' אבי חפץ, שהביא לארץ את הגישה לניתוחי בלוטת המגן ללא חתך צווארי וכן תיאר לראשונה בעולם גישת שיוף גרוגרת ללא חתך צווארי: "אוטופלורסנציה הינה גישה מוכרת מזה שנים. עוד בתקופת המחקר שלי בניו יורק, בין השנים 1996-7, עסקנו במחלקה במרכז הרפואיSloan Kettering בניו יורק בפלאורסנציה של רקמות ראש-צוואר. בכנס שהתקיים לאחרונה בישראל, שמעתי לראשונה הרצאה על מכשיר דימות אחר שיכול להתאים לניתוחי ראש-צוואר, והתחלתי בחיפוש אחר מענה שיתאים לצרכיי הכירורגיים, ממכשיר כזה וכך הגעתי אל המכשיר של חברת פלואופטיקס (Fluoptics). לאחר היכרות ולמידה על המכשיר מנציגי החברה בכנס באירופה, הובא המכשיר לארץ לניסיון על ידי. הניסיון היה מוצלח ביותר, וכבר בחמשת הניתוחים הראשונים שביצעתי באמצעות המכשיר החדשני זוהו בלוטות הפרתירואיד בקלות רבה. בשניים מהניתוחים, בלוטות הפאראתירואיד שהיו קשות מאוד לזיהוי ועל כן בסכנת כריתה בשוגג, זוהו בקלות ע"י הפלואובים וייתכן ובכך נחסכה לחולה ירידת סידן מיותרת ואי נוחות גדולה."
מכשיר ה- Fluobeam נוסה גם בבתי החולים שיבא והדסה, אולם כיום רק פרופ' אבי חפץ משתמש בו קבוע בניתוחיו, באסותא רמת החייל.
צילומי בלוטות יותרת התריס/ פרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן – בעת הזיהוי ע"י מכשיר הדימות:
