עם תחילת שנת הלימודים: החשיבות באבחון מוקדם של בעיות שמיעה, להתפתחות תקינה של פעוטות וילדים

פורסם באתר הארץ, מדור בריאות, בתאריך 23.09.2024

עם יציאתה לדרך של שנת הלימודים החדשה,  מסבירים ד"ר משה חייצ'יק מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם ואביבה לוריא, קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון א.ר.ם H.ear, מהן הסיבות לליקויי שמיעה אצל ילדים, מהן ההשלכות הקשות שעלולות לגרום בעיות שמיעה שאינן מאובחנות ומטופלות כבר בגיל מוקדם, מהם הסימנים לזיהוי בעיות שמיעה אצל ילדים ואיך בדיוק מבצעים בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים.

החזרה לגנים והעלייה לבית הספר היא הזדמנות מצויינת להעלות את המודעות לחשיבות שבאיתור בעיות שמיעה בשלב מוקדם ככל שניתן. שמיעה היא אחד החושים החשובים ביותר להתפתחות תקינה של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון וכמו כן, להתפתחותן של יכולות חברתיות וקוגניטיביות בפעוטות וילדים. מכאן, שלאור העובדה, שירידת שמיעה היא הלקות החושית הנפוצה ביותר בגילאי הילדות – כדאי להיות עירניים לכך, בכדי לאבחן את הליקוי בזמן אמת, לתת את הטיפול הנכון ובכך למנוע פגיעה משמעותית וקבועה בשמיעה.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות

כ-3 מתוך כל 1,000 תינוקות, נולדים עם ליקוי שמיעה משמעותי כאשר כ-60% ממקרים אלו, נגרמים מסיבות גנטיות. במהלך שנות הילדות, הנערות ועד לגיל 18, כ-16.9% מהילדים בישראל יסבלו מירידת שמיעה כלשהי באוזן אחת או בשתיהן. לרוב, ירידת השמיעה בגילאים אלו תהיה זמנית בשל היותה הולכתית (בעקבות דלקות, הצטברות שעווה מרובה, הצטברות נוזלים) אך היא גם יכולה להיות פרמננטית וקבועה למרות אופיה ההולכתי, כאשר היא נגרמת למשל: בעקבות חור בעור התוף או נזק לעצמות השמע. מצבים אלו, מחייבים התערבות רפואית מקצועית. מתוך מקרים אלו, נמצא שכ-25% ממקרי ירידת השמיעה בילדים, נגרמים מסיבות סביבתיות כמו זיהומים, תגובה לתרופות או חשיפה לרעש. ב-15% מהמקרים הסיבה אינה ידועה.

ילדים עם ליקויי שמיעה שאינם מטופלים, עלולים להתקשות ברכישת השפה ובהבנת הנשמע. כמו כן, עלולות להיפגע אצלם היכולות הקוגניטיביות והכישורים החברתיים כגון: פגיעה בביטחון העצמי וביצירת קשרים חברתיים, היכולת לתקשר ולהגיב באופן מילולי ולא-מילולי לסיטואציות מגוונות ובמקרים מורכבים, עלולות להתפתח תחושות של תסכול עמוק, דיכאון ובדידות אצל אותם הילדים. לכן, יש חשיבות הרבה של אבחון מוקדם ומניעת התפתחות הליקויים השמעתיים.

גנטיקה או בעיות רפואיות

מאז שנת 2010, ישראל כמו רבות ממדינות העולם המערבי, מבצעת בדיקות 'סקר סינון שמיעה' אוניברסליות לכל היילודים וכ-98% מהתינוקות בישראל עוברים בדיקת סינון שמיעה בסמוך ללידתם, במטרה לזהות בעיות שמיעה מולדות, בשלב מוקדם ככל האפשר. תינוק שלא עבר בהצלחה את הבדיקה, עובר בדיקה חוזרת כבר ביום שלמחרת משום שייתכן והסיבה לכך היא כניסת נוזלים לאוזניים, במהלך הלידה עצמה. כ-20% מקרב התינוקות, שבדיקת סקר הסינון הראשונית שלהם כשלה, מאובחנים בסופו של דבר עם ליקוי שמיעה כלשהו.

בקרב תינוקות שאובחנה אצלם ירידה מולדת בשמיעה, בייחוד אם האבחנה מושתתת על רקע גנטי משפחתי, חשוב שהתינוק יהיה במעקב שמיעה, כבר מרגע הלידה.
ירידות בשמיעה שאינן מולדות, נגרמות בשל בעיות רפואיות שונות באוזניים, ביניהן נוזלים באוזניים, דלקת חריפה, חור בעור התוף או בעיה בעצמות הפנימיות במבנה האוזן. חלק קטן מאוד מאותן הבעיות, גורמות לירידה תמידית בשמיעה ואילו היתר, גורמות לבעיות שמיעה זמניות, הניתנות לטיפול.

בפעוטות וילדים שלא אובחנו עם ליקוי שמיעה מולד, האבחון הראשוני יקרה בד"כ ב'מגרש הבייתי', מדגיש ד"ר חייצ'יק ולכן, קורא להורים להיות ערניים. בתינוקות, חשוב לשמור על ערנות כלפי תגובות לגירויים קוליים ביום יום, מלמולים כאשר התינוק לבד, חיקוי מילים או צלילים מהסביבה. בהמשך, בילדים שכבר אמורים לרכוש כישורי דיבור ושפה, על ההורים להיות ערניים על פי ניסיון עבר, דווח של הגננת, המורה וכו'. חלק מהסימנים שכדאי לשים אליהם לב: הילד או הילדה נראים חולמניים ולא מרוכזים בנעשה סביבם, הם לא מגיבים לקריאה בשמם ולדברי הסובבים אותם, הם מבקשים להגביר יתר על המידה את עוצמת הטלוויזיה או המוזיקה, מבקשים לחזור שוב ושוב על הנאמר או לא משתפים פעולה עם הנדרש מהם. כמו כן, הילד או הילדה עשויים לסבול מעיכוב שפתי, מאוצר מילים דל, מהפרעת הגייה ומובנות דיבור ירודה.
במקרים אלו, הילד או הילדה מתקשים לאסוף את כל האינפורמציה שסביבם ונדרשים לרמת ריכוז גבוהה יותר, לעומת ילדים ששמיעתם תקינה. לכן, חלק מהילדים יפתחו הפרעה התנהגותית שעלולה להתפרש כהפרעת קשב וריכוז כאשר למעשה מדובר בליקוי שמיעה.

הורים רבים מגיעים אליו למרפאה עם התינוקות או ילדיהם הקטנים כדי להעריך האם שמיעתם תקינה, לאחר שהועלה חשד לליקוי שמעתי. במרבית המקרים כשמדובר בפעוטות, מדובר בירידה הפיכה בשמיעה החולפת מאליה או דורשת ניתוח ״כפתורים״ – שהינו פעולה קלה וקצרה.
בילדים, כאשר מדובר בירידה משמעותית בשמיעה, עקב בעיה מורכבת מהממוצע, יש לפנות לתהליך אבחון מקיף שתוצאתו – הבניית תכנית שיקום שמיעתי המותאמת לצרכי הילד שבאמצעותה, ניתן לשקם את השמיעה ובהמשך להגיע לרמות דיבור, שפה ותקשורת חברתית תקינים. במידת הצורך, השיקום השמיעתי יכלול גם התאמת מכשירי שמיעה, שתלים וטכניקות טכנולוגיות נוספות.

לזהות את הליקוי

עם תחילת שנת הלימודים והעלייה לכיתה א', עוברים ילדי ישראל בדיקות שמיעה, ואלה שלא עוברים את הבדיקה בהצלחה, מופנים לביקורת מקיפה יותר אצל רופאי א.א.ג, המומחים בכירורגיית האוזן ובשיקום שמיעה. לרוב הם יופנו גם לבדיקה במכון שמיעה שמתמחה בבדיקות לילדים, על מנת לזהות את הבעיה הספציפית שגורמת לירידה בשמיעה ולטפל בה.

בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים היא פעולה פשוטה, המתבצעת במספר דרכים בהתאם לגיל הילד או הילדה ולרמת שיתוף הפעולה מצידם. לילדים בגילאים צעירים, חשוב לבצע בדיקות שמיעה באופן תקופתי, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר כל ליקוי או ירידה משמעותית בשמיעה.

להלן סוגי בדיקות השמיעה הנפוצים, המתבצעות כולן במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.EAR:

בדיקת אובייקטיבית אבחונית–  (OAE)  משדרים גירוי "צליל" לתוך האוזן באמצעות משדר קטן ובודקים את תגובת התאים השומעים באמצעות מיקרופון רגיש. בדיקה זו, נפוצה מאוד אצל תינוקות וילדים קטנים.

בדיקה אודיומטרית התנהגותית – הילד מתבקש להגיב לצלילים באמצעות תגובה התנהגותית כמו הרמת יד, הנהון או הזזת צעצוע. מתאימה לגילאי 6 חודשים ועד לשנה וחצי.

בדיקה אודיומטרית משחקית – הילד מתבקש לבצע משימה או משחק מסוים, כמו להכניס כדור לחור, בכל פעם שהוא שומע צליל. נפוצה בגילאי שנה וחצי עד חמש.

בדיקה אודיומטרית טונאלית – זוהי הבדיקה הסטנדרטית לילדים מגיל 5 ומעלה. הילד מתבקש ללחוץ על כפתור או להרים יד, כשהוא שומע צליל דרך אוזניות מיוחדות.

בדיקה תגובות ברה (ABR) –  מדובר בבדיקה אלקטרו-פיזיולוגית שבודקת את התגובות החשמליות של העצב השמיעתי, לגירויים קוליים. מתאימה לתינוקות וילדים שלא משתפים פעולה.

לסיכום, בדיקות שמיעה אבחנתיות החל מגיל ינקות ולאחר מכן, בדיקות תקופתיות והקפדה על מעקב מתמשך, הן המפתח לזיהוי ליקוי שמיעה וטיפול יעיל בו. אבחון מוקדם וטיפול נכון ומקיף מאפשרים לילדים עם ליקויי שמיעה להתפתח בצורה תקינה בהיבטים של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון ויכולות חברתיות וקוגניטיביות ובכך לחיות חיים חברתיים נורמליים וללא דופי משמעותי.

 ד"ר משה חייצ'יק הוא מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון.
אביבה לוריא היא קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.ear, הפועל בא.ר.ם.