במשך תקופה ארוכה חש יוני כאבים בצד שמאל של הפנים. הוא פנה לרופאי שיניים אך דבר לא עזר. לאחר מספר בדיקות התגלתה הסיבה המפתיעה: שן שצמחה בחלל הסינוס מצדו השמאלי של האף ויצרה ציסטה דנטלית גדולה. המומחה שטיפל בו מסביר כעת על התופעה הייחודית, האבחון ודרכי הטיפול. "לעיתים מעורבים איברים סמוכים חשובים נוספים, כמו העיניים והמוח"
יוני (שם בדוי), 20, הרגיש כאבים בצד שמאל של הפנים והתלונן על טעם של "מוגלה". הוא ניסה לגשת לרופאי שיניים כדי לפתור את הבעיה, אולם למרות טיפולים שונים שעבר התחושה הלא נעימה נותרה. תשוש ומיואש, הוא פנה לא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון.
לאחר מספר בדיקות שעבר במקום, התגלתה הסיבה המפתיעה שגרמה לבעיה: שן שצמחה בחלל הסינוס המקסילרי מצדו השמאלי של האף שיצרה ציסטה דנטלית גדולה מאוד. בניתוח אנדוסקופי זעיר פולשני שבוצע ללא חתך חיצוני, אלא דרך הנחיריים, ד"ר מוחמד מסאלחה, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת, ביצע פתיחה של מערת הלסת משמאל לחלל הסינוס המקסילרי – וכך נעקרה השן. הד"ר מסביר כי השן הוצאה בשלמותה דרך האף, הציסטה רוקנה מהדלקת והאזור נוקה וטופל. למחרת, שוחרר יוני לביתו ותוך שבוע, חלפו הכאבים.
ד"ר מסאלחה מציין כי צמיחת שיניים לתוך מערת הפנים הלסתית היא תופעה נדירה המכונה "צמיחת שינים אקטופית". "ברוב המקרים, שן אקטופית צומחת משן טוחנת ולא גורמת לסימפטומים. אולם לעתים, היא עלולה לגרום לתהליך דלקתי, שגורם לחסימת הניקוז הטבעי של הסינוס המקסילרי ולהתפתחות סינוסיטיס", הוא מסביר. "לעתים קרובות, בשל התגובה הדלקתית לגוף הזר, המחלה לא מגיבה לטיפולים אנטיביוטיים ולטיפולים שמרניים אחרים והופכת למחלה כרונית, גם כשהתלונות נמשכות מעבר לשלושה חודשים. לעתים, נוצרת ציסטה מזוהמת הנלוות לשן בתוך חלל הסינוס. מהלך זיהומי דלקתי ארוך טווח עלול להתפשט למערות פנים נוספות, לגרום לשינויים גרמיים של דפנות הסינוסים ולעתים רחוקות, מעורבים איברים סמוכים חשובים נוספים, כמו העיניים והמוח".
מהם הסימנים העיקרים לצמיחת שן אקטופית?
ד"ר מסאלחה: "חסימת אף, נזלת מוגלתית חד-צדדית, הפרעה בחוש הריח, כאבי פנים בעיקר בצד החולה, נימול בפנים, כאבי שיניים ונזלת אחורית".
כיצד מתבצע האבחון?
"האבחון כולל בדיקת א.א.ג כללית ובדיקה אנדוסקופית עם אנדוסקופ – סיב אופטי גמיש, שבקצהו מצלמה זעירה ועדינה, שמוחדרת דרך הנחיריים לחלל האף. בעזרתה, ניתן לצפות במבני האף השונים ובאזורי ניקוי הסינוסים, על מסך ייעודי שמחובר למצלמה. הבדיקה מתבצעת במרפאה, באלחוש מקומי ואינה כרוכה בכאבים. הבדיקה מתאימה גם לילדים קטנים ותינוקות, אצלם משתמשים בסיבים אופטיים דקים וייעודיים למבנה הפנים הקטן".
"לאבחנת המחלה דרושות בדיקות דימות. צילום רנטגן פשוט המכוון לסינוסים, יכול לאבחן את נוכחות השן בחלל הסינוס. אולם, על מנת לקבל אבחנה ודאית הכוללת מיקום מדויק של השן, גבולותיה, גבולות מערת הלסת והיקף התהליך הדלקתי, דרושה בדיקת CT לסינוסים ולסת עליונה, הנחשבת לבדיקה העדיפה לצורך אבחון שיניים אקטופיות בסינוס המקסילרי ובאבחנת סינוסיטיס. בדיקה כזו, ניתן לבצע באמצעות מכשיר CBCT, מכשיר CT בעל קרינה מינימאלית, הייעודי למצבים בריאותיים אלה, הנמצא במרכז הרפואי א.ר.ם. לאחר האבחנה, הטיפול כירורגי.
כיצד מטפלים?
ד"ר מסאלחה מציין כי בעבר טופלו מקרים מסוג זה על ידי רופאי שיניים או מנתחי פה ולסת, לרוב היה מדובר במטופלים שאובחנו במקרה, במהלך בירור דנטלי. הטיפול כלל גישה כירורגית דרך חלל הפה, על ידי חתך כירורגי מעל רכס השיניים בצד המעורב, חדירה למערת הלסת, עקירת השן וניקוי הסינוס. אולם, עם התפתחות הגישה האנדוסקופית, בשני העשורים האחרונים, יותר ויותר מקרים של שיניים אקטופיות טופלו בגישה זו, דרך חלל האף. במהלך השיטה, רופא אא"ג המומחה למחלות האף והסינוסים (רינולוג) משתמש בסיבים האנדוסקופים יחד עם ציוד כירורגי דק ומיוחד, כדי לפתוח את הסינוס החולה, לעקור את השן האקטופית ולנקות את הסינוס לחלוטין. "מדובר בשיטה זעיר פולשנית ללא חתכים חיצוניים, הכרוכה בכאבים קלים בלבד המשפרת את הסיכוי לריפוי הסינוס באופן פיזיולוגי טוב וללא סיבוכים. בנוסף, הגישה האנדוסקופית משמרת את ריריות הפה ואת האנטומיה הדנטלית כפי שהן, מה שמקל על כל תהליך טיפולי או שיקומי דנטלי בעתיד", מציין הד"ר.
לסיכום, תופעת צמיחת שיניים אקטופית, היא נדירה ועלולה לגרום להתפתחות תהליך דלקתי זיהומי משמעותי, במערת הפנים הלסתית וכך לגרום לנזק ולכאבים. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים לסייע בפתרון הבעיה בשלב מוקדם. הגישה האנדוסקופית דרך חלל האף הוכחה כגישה טיפולית יעילה ביותר, עם מעט מאוד סיבוכים".
