פורסם באתר החדשות מעריב ONLINE, מדור בריאות, בתאריך 16.02.2023
על אף שתשובת בדיקת ביופסיה הוגדרה כ'לא סרטנית', בזכות עירנות הרופא, הוסר גידול מלשונה של מטופלת שבדיעבד התברר כגידול מסוג קרצינומה
לאחרונה הגיעה אליי אישה שהתלוננה על תחושה לא נעימה בחלקה האחורי-צדדי של הלשון. בבדיקה שביצעתי, מצאתי נגע שהיה גדול ומפושט, ובמראה היה נראה כמו סרטן. הסברתי למטופלת את חששותיי ותיאמנו תור מיידי באותו היום לביופסיה דחופה בהרדמה מקומית. הדגימה שלקחתי נשלחה למעבדה הפתולוגית וקיבלתי תשובה של נגע לבן/אדום שמכיל קרטין, אך לא סרטן. עם זאת, לא הייתי שקט.
מניסיון, לפעמים תשובת הביופסיה יכולה להיות ׳לא סרטן׳, כי אין לפתולוג את התמונה הכללית של הנגע. לכן, תיאמנו למטופלת תור להסרה מלאה של הנגע, בהרדמה כללית. הסברתי למטופלת לפני הניתוח שאני מתייחס לנגע כסרטן, למרות שלא קיבלתי תשובה שכזו, כי אני סומך יותר על האינטואיציה והניסיון שלי, מאשר על התשובה הפתולוגית.
ביצעתי כריתה רחבה של הנגע עם שוליים כמקובל, וסגרתי את הלשון בתפירה ראשונית ללא קושי. הנגע – הרקמה שהוצאתי, כולל השוליים, נשלח למעבדה הפתולוגית לבדיקה ולאחר מספר שבועות התקבלה התשובה – שאכן מדובר בסרטן, בקרצינומה, ושהשוליים של הכריתה חופשיים מגידול. התייעצתי על כך עם פרופ׳ אבי חפץ, מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיית ראש-צוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, והחלטנו שאין צורך בהמשך טיפול והכריתה הייתה מספקת למזל כולם. כיום, המטופלת נמצאת בביקורות בלבד, בכדי לוודא שאין חזרה של הנגע ואין הישנות של הסרטן.
סרטן חלל הפה הוא השישי בשכיחותו מבין כל הגידולים הממאירים. הוא מהווה כ 4% מכלל המחלות הממאירות והשכיחות שלו היא גם פונקציה של גאוגרפיה. בהודו למשל, שכיחותו מגיעה לכ- 40% עקב לעיסת עלי צמח קרצינוגניים, כדוגמת אגוז הביטל וטבק. בעולם המערבי, מתגלים מדי שנה כ-2,500 מקרים חדשים של סרטן חלל הפה וכ-1,400 נפטרים בגינו.
מה הם התסמינים הנפוצים?
גידולים בחלל הפה הם כ'מפלצת שקטה', אשר אינם נושאים תסמינים: לא כואבים, לרוב לא בולטים בשלבים הראשונים שלהם וכמעט ואינם מורגשים, עד שכבר מאוחר מדי בכדי לטפל בהם. מכאן, שאנשים רבים עלולים להסתובב עם גידולים סרטניים בחלל הפה, מבלי לדעת כלל. כשמדובר בסרטן חלל הפה, גילוי מוקדם משפיע בצורה קיצונית על תוחלת החיים והיכולת להילחם המחלה. בגילוי מוקדם, סיכויי ההחלמה של החולים עומדים על יותר מ 80%, ואילו בזיהוי מאוחר הם עלולים להגיע אך ל 15% בלבד.
מה הן קבוצות הסיכון?
לא ניתן להגיד באופן חד משמעי, מי חשוף יותר לסרטן חלל הפה. יחד עם זאת, עפ"י מחקרים שנעשו ברחבי העולם, קבוצות הסיכון הן: מעשנים, לועסי טבק, מדוכאי חיסון כמו מושתלי איברים או חולי איידס, אנשים הצורכים אלכוהול באופן קבוע ובכמות גבוהה, לרוב בשילוב עם עישון, ואנשים שנחשפו לווירוס הפפילומה ובמיוחד לזנים 16 ו18 שלו. אלו, לוקים יותר במחלה ולרוב בגילאים צעירים יותר.
ישנם מחקרים שמעידים על נטייה גדולה יותר להתפתחות המחלה אצל גברים מעל גיל 40.
איך מצליחים לזהות מחלה כל כך חמקמקה?
הופעת כתם לבן בחלל הפה ובעיקר בלשון, שאינו מגרד או כואב, או הופעת כתמים אדומים או משטחים בצבע מעורב של אדום ולבן בריריות חלל הפה, עשויים להעיד על קיומו של גידול טרום ממאיר ואף במקרים מסוימים, כבר ממאיר. תסמין נוסף שצריך להדליק נורה אדומה הוא הימצאותו של כיב (פצע) בודד בחלל הפה (שאינו אפטה), שאינו מתרפא גם לאחר 14 ימים. כיבים רבים, מעידים לרוב על מחלה ויראלית, ואילו כיב בודד הוא תסמין חשוד שעשוי להצביע על סרטן. גם תזוזת שיניים ממקומן, ללא סיבה נראית לעין, עשויה להצביע על קיומו של גידול, שפיר או ממאיר.
דרכי הטיפול
במרבית המקרים, הטיפול בסרטן חלל הפה יהיה כירורגי – כריתת הגידול בשילוב עם ניקוי בלוטות הלימפה בצוואר ובהמשך ובהתאם למצב המחלה, ייתכן ויידרש טיפול כימותרפיה משולבת רדיותרפיה. ישנם מקרים, כמו דוגמת סרטן העצם (סרקומה) שבהם מתחילים דווקא עם כימותרפיה ובהמשך, כריתת הגידול והמשך טיפול בכימותרפיה משלימה. במקרים בהם הגידול הינו קטן ואובחן בשלב מוקדם של המחלה, טיפול ע"י כריתה מקומית בלבד יכול להספיק, כמובן תלוי בסוג הסרטן ובהתאם לתשובה הפתולוגית ובשוליים הכירורגיים, לאחר הכריתה.
לסיכום, חשוב לזכור, כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן והנגשת טיפול מהיר יכולים לשפר משמעותית את הצלחת הטיפול ולהביא לסיכויי החלמה גבוהים. אם וכאשר מאבחנים אלו מן הכתמים ו/או הכיבים בחלל הפה, כפי שהוזכרו בכתבה, מומלץ לגשת בדחיפות לבדיקת מומחה פה ולסת, להתייעצות ואבחון.
ד"ר יואב לייסר הוא מומחה ביחידה לכירורגית פה, לסתות ובלוטות הרוק בא.ר.ם.
