בדיקת אבחון בעיות שמיעה בילדים מתחת לגיל 5 הינה תהליך מאתגר, הן בשל העובדה שהיא מצריכה שיתוף פעולה מצד הילדים והן בשל מורכבות הבדיקה. מכאן, שהבדיקה מבוצעת על ידי שני אודיולוגים המומחים לאבחון ילדים ושינן אף הנחיות מיוחדת שיש למלא, לפני ההגעה לבדיקה.
כיצד מבוצעת בדיקת שמיעה בילדים קטנים ותינוקות:
בתינוקות ובילדים מתחת לגיל 5, ניתן לבדוק את השמיעה הן בשיטות אובייקטיביות (שאינן תלויות בתגובות הנבדקים) והן בשיטות התנהגותיות (שבהן בוחנים כיצד הילדים מגיבים לצלילים שונים).
בשבועות הראשונים של חייו מגיב התינוק באופן ברור רק לרעשים חזקים (למשל בבהלה או במצמוץ עיניים). בגיל שלושה-ארבעה חודשים, כבר ניתן לראות שהתינוק מקשיב לצלילים ושהוא מפסיק פעילות בתגובה לרעשים בעוצמה בינונית.
בסביבות גיל חצי שנה, יכול התינוק להפנות את הראש לכיוון הגירוי השמיעתי – גם אם עוצמתו חלשה.
בדיקת שמיעה התנהגותית מתבצעת בתא בדיקות שמיעה, שהינו חדרון אקוסטי ואטום לרעשים חיצוניים.
התינוק יושב על ברכי אחד מהוריו ומושמעים לו קולות בעוצמות שונות דרך רמקולים הממוקמים בחדר. לפי התגובות ההתנהגותיות שלו, כמו הפניית ראש אל מקור הקול והפסקת פעילות, ניתן לדעת אם התינוק שומע. עם זאת, ברור שבדיקות התנהגותיות בגילאים אלו פחות מדויקות, ולכן לעיתים יש צורך להשלים את הבירור באמצעות בדיקות נוספות.
את שמיעת התינוק ניתן לבדוק גם באמצעות בדיקת ההדים הקוכליאריים (OAE – Otoacoustic Emission). כאמור, זוהי הבדיקה שעושים לאחר הלידה, לפני שחרורו מבית החולים. מדובר בבדיקה אובייקטיבית הנעשית באמצעות הצמדת אוזנייה לאוזן התינוק. האוזנייה משדרת צלילים וקולטת את ההחזר של ההדים משבלול האוזן (קוכליאה. מכאן שם הבדיקה). הבדיקה הזאת משמשת לגילוי בעיות שמיעה שמקורן באוזן הפנימית. היא משמשת לא רק כדי לאבחן את קיומה של הלקות אלא גם את מקורה. ניתן לעשות בדיקה זו לא רק לתינוקות ולילדים אלא גם למבוגרים.
מהם סימני האזהרה המחייבים פנייה מיידית לרופא?
אף שכל תינוק עובר כיום בדיקת שמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) עם לידתו, רצוי שהוריו ימשיכו לעקוב אחר תגובתיו לרעשים שונים.
יש לפנות לרופא הילדים, להפנייה לבדיקת שמיעה:
- אם שמים לב שהתינוק אינו מגיב לרעשים חזקים באמצעות בהלה או מצמוץ עיניים.
- כשהתינוק כבר מעט גדול יותר, במידה והוא אינו מסובב את הראש לכיוון קולות בסביבה או אינו מגיב כשקוראים בשמו.
- בכל מקרה של עיכוב בהתפתחות הדיבור.
- אצל ילדים גדולים יותר ואצל מבוגרים, סימני אזהרה הם שאלות חוזרות ונשנות המעידות על קושי בשמיעה כגון "מה?" או "מה אמרת?" וכן הנוהג להגביר מאוד את עוצמת הקול בטלוויזיה או במחשב.