נוזלים באוזניים יכולים לגרום לירידת שמיעה היכולה להוביל לקושי באינטראקציה חברתית ובחלק מהמקרים אף לעיכוב בהתפתחות הדיבור. הילד שומע כאילו שיש לו אטם אוזניים "קבוע".
נוזלים יכולים להצטבר באוזן התיכונה גם במצבים של צינון פשוט ורובם זמניים ויחלפו לבד תוך זמן מה- בין מספר ימים ועד 3 חודשים. לכן, ברוב הילדים, בירור וטיפול יתחילו רק לאחר שהנוזלים נראו באוזניים מעל ל 3 חודשים (רק במצבים חריגים כגון חיך שסוע, ליקוי ראיה, אוטיזם, דלקות אוזניים חוזרות, שקיעה של עור התוף או עיכוב משמעותי בדיבור ישקלו בירור וטיפול מוקדם יותר).
במידה ואכן הנוזלים לא נספגו לאחר 3 חודשים מומלצת בדיקת שמיעה המתבצעת במכון שמיעה. מתחת גיל 3 מתבצעת הבדיקה באמצעות רמקולים וללא אוזניות וע"י שתי קלינאיות תקשורת. לעיתים מתבצעת גם בדיקת טימפנומטריה שבודקת את יכולת התנועה של עור התוף ויכולה לתת תוצאות שיצביעו על איזון לחצים תקין ותנועתיות תקינה (A), על חוסר תנועתיות של עור התוף כמו במצבים של נוזלים, נקב בעור התוף או המצאות צינורית אוורור (כפתור) תקינה ומתפקדת (B), או על תת-לחץ באוזן התיכונה (ואקום) העלול לגרום לשקיעת עור התוף או על נטייה להצטברות נוזלים חוזרת בעתיד (C).
ליקוי שמיעה קל מוגדר בצורך בהגברה של הצליל ב 25 דציבל לצורך זיהוי תגובה אצל הילד.
בליקוי שמיעה קל (25-40 דציבל) ניתן להציע טיפול שישפר את איכות חייו של הילד, במיוחד עם יש חשד לעיכוב בהתפתחות דיבור. במידה ומחליטים לא לטפל אז יש צורך במעקב כל 3-4 חודשים עד שהנוזלים נעלמים לבד. במידה ומופיע ליקוי שמיעה חמור יותר או מופיעה שקיעה של עור התוף- דרושה התערבות בהקדם.
הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר הוא ניקוז של הנוזלים מבעד עור התוף (בהרדמה כללית קצרה) והשארת צינורית אוורור מיקרוסקופית שתמשיך באוורור האוזן (ניתוח כפתורים).
טיפול אחר שלעיתים ניתן לנסות בילדים גדולים (מעל גיל 5) הוא תרגילים להחדרת אוויר לאוזן התיכונה במכשירים כגון Oto-vent או Ear-popper. טיפולים אלו דורשים שיתוף פעולה והתמדה מצד הילד למשך מספר שבועות. במידה ומושג אוורור, אין וודאות לגבי משך הזמן שיישאר ברגע הפסקת תקופת התרגול.
בליקוי שמיעה מעל 40 דציבל ישנה המלצה גורפת לניתוח כפתורים כיון שהוכח שליקוי שמיעה כזה פוגע בהתפתחות הילד.
למידע נוסף לגבי ניתוח כפתורים (החדרת צינוריות אוורור) לחץ כאן
