הפרעה נשימה חסימתית בשינה בילדים נובעת בעיקר מהגדלת-יתר של השקדים והשקד שלישי. הפרעת נשימה זו יכולה במצב הקל להתבטא בנחירות אך במצב הקשה להוביל לדום-נשימה בשינה. במצב זה השינה מלווה בנחירות עזות עד השתנקויות והפסקת נשימה למספר שניות ולעיתים יקיצות מרובות והרטבת לילה. הפרעת נשימה חסימתית, המורידה משמעותית את איכות ויעילות השינה, עלולה לגרום להפרעת תפקוד גם במהלך היום. בילדים הביטוי ביום הוא בעיקר בהפרעת ריכוז, הישגים ירודים בלימודים ובביצוע משימות, פעלתנות-יתר ועצבנות.
במצב תקין, בשלבי השינה העמוקים הכוללים את שנת החלום, שרירי הגוף רפויים, לחץ הדם יורד, העומס על הלב יורד והורמון הגדילה מופרש. בילדים הסובלים מהפרעת נשימה חסימתית בשינה, ריפיון שרירי הלוע בזמן השקיעה לשלבי השינה העמוקים, גורם לקריסת השקדים המוגדלים לחלל הלוע עד חסימתו. חסימת נשימה זו גורמת לירידה בריווי החמצן בדם וכתגובה לכך המוח מפעיל מנגנון אוטומטי של יקיצה חלקית אשר גורמת לעליה במתח השרירים, פתיחת מעבר הנשימה בלוע ועליה בלחץ הדם. לתופעה חוזרת זו ישנן השפעות ארוכות טווח כגון יתר-לחץ-דם כרוני, עיכוב גדילה ובמצבים קשים עד אי-ספיקת לב. בנוסף, יתכן ויופיעו קשיים חברתיים ובהישגים הלימודיים עקב בעיית ריכוז ותפקוד במהלך היום.
