סרטן במיתרי הקול

הגרון הינו מבנה המצוי בקדמת הצוואר ומשמש שסתום בין הושט והקנה. מכיל מיתרי קול אמיתיים ומדומים ובאופן תקין תפקידם למנוע מעבר מזון לקנה. כן אחראיים על הדיבור התקין ועל פעולות כגון שיעול. מיתרי הקול התקינים נראים חלקים ובצבע וורדרד .

סרטן באזור מיתרי הקול מתפתח בעיקר על רקע עישון סיגריות. עשן הסיגריות מכיל כמות גבוהה של חומרים מסרטנים שגורמים התמרה של תא נורמלי לתא סרטני וכך התפתחות הגידול הסרטני. בנוסף לעישון שתיית אלכוהול בכמות מופרזת מעלה משמעותית את הסיכוי לסרטן הגרון (בעיקר במיקום פתח הושט).

ההתבטאות של סרטן על מיתרי הקול יגרום לצרידות בשלב מוקדם ולכן אבחנה של גידול על מיתרי הקול עשוייה להיות בשלבים מוקדמים של המחלה,באזורי בית הבליעה האבחון מאוחר יותר מאחר והסימנים הקליניים פחות בולטים.

בניגוד למיתרי הקול התקינים, סרטן על מיתרי הקול ייראה כגוש כרוביתי לבנבן המופיע על חלק או כל המיתר ולעיתים גורם להפרעה בתנועתיות המיתר.

תמונה 1 : סרטן מיתרי הקול – לפני כריתת גרון

האפיתאל הקשקשי המצפה את כל בית הבליעה והגרון (Squamous epithealium) מייצר גידולים מסוג סרטן האפיתאל הקשקשי ושכיח במיוחד בקרב מעשנים. גידולים אלו ( Squamous Cell Carcinoma- SCC) הינם אגרסיביים מאוד והתמותה הממוצעת מגידולים אלו מתקרבת ל 40-50% תוך שנתיים עד חמש שנים מגילויים.

הימנעות מהתפתחות המחלה (Primary prevention):

כמו בכל תחום מניעה ראשונית הינה היעילה ביותר במניעת תחלואה.

הגורמים להופעת SCC של הלוע והגרון הינם מרובים, אך ללא ספק ישנם שני גורמים שכיחים יותר הגורמים להופעת הגידולים הללו במרבית החולים: עישון (על כל סוגיו( ושתיית משקאות אלכוהוליים.

עישון דווח לראשונה כקשור למחלות הגרון כבר ב 1952 (2) ואלכוהול מייד לאחר מכן (3)

עשן הסיגריות מכיל חומרים מסרטנים רבים והעישון מגביר הסיכוי לסרטן הגרון ובית הבליעה בממוצע פי 6-15 מאדם שאינו מעשן. החשיפה לעשן הסיגריות חושפת את כל האפיתל המצפה את בית הבליעה והגרון לחומרים המסרטנים (קרצינוגניים) וכך סרטן האפיתל עלול להתפתח בכל מקום במערכת הבליעה והדיבור כגון- מיתרי הקול, לשון, רירית הלוע, בית הבליעה ועוד.

הגידולים השכיחים יותר הינם גידולי מיתרי הקול והלשון. ישנם סוגי עישון שחושפים רק אזורים מסוימים לחומרים המסרטנים: עישון סיגרים חושף את הלוע לסרטן בעוד שלעיסת טבק חושפת רק את הלשון והרירית הבוקלית וה gingivobuccal sulcus. ישנו בהודו מנהג של עישון הפוך (reverse smoking) שחושף את החיך להשפעה מזיקה ובקרב מעשנים אלו שכיח סרטן החיך באופן קשה יותר מאחרים.

צריכת אלכוהול קבועה מהווה גורם מסרטן משמעותי והסיכון גובר עוד יותר בשילוב עם עישון מכיוון שהשפעתם של שני חומרים אלו אינה אדיטיבית אלא סינרגיסטית, דהיינו הסיכוי לחלות בסרטן עולה משמעותית יותר מחיבור הסיכון המצוי בשני החומרים בנפרד.

הגברת המודעות להפסקת עישון וצריכת אלכוהול הינה קריטית במניעת גידולים אלו.

האפיתל שנחשף לגורמים המסרטנים בעשן סיגריות ובאלכוהול גורם ל”שירטון שדה” (field cancerization). זהו מונח שהוטבע ע”י Slaughter עוד ב 1956 (4) ומשמעותו הינה שאזורים שונים של בית הבליעה והדיבור היו חשופים לעשן ולאלכוהול וכל אחד מהם יכול באופן עצמאי לפתח סרטן נפרד. לכן הסיכוי למי שכבר יש לו סרטן הגרון או בית הבליעה לפתח סרטן נוסף הקשור לעישון או שתיית אלכוהול הינו כ 20% לאורך השנים (כ 4% כל שנה למספר שנים רב).

חשיבותו של גילוי מוקדם של סרטן הגרון ובית הבליעה:

גילוי מוקדם של גידולים אלו הינו קריטי להישרדות החולים ובניגוד להחלמה של כ 90-95% מהחולים עם גידולים מוקדמים (T1) של הלשון והגרון- הסיכוי להחלמה בשלב מאוחר יותר צונח לכדי 30% (T4).

הטיפול ותוצאות הטיפול בסרטן הגרון משתנה לפי השלב בו זיהינו את הגידול. בשלב מוקדם אחוזי הריפוי גבוהים (כ 90%) לעומת כ 50% בשלב מאוחר יותר.

גם אופי הטיפולים משתנה: אם בשלב מוקדם ניתן לכרות את הגידול עם לייזר ללא חתך עורי, הר בשלב מתקדם יותר אנו ממליצים על טיפולי קרינה בשילוב עם כימותראפיה כחלק מנסיון לשימור הגרון ובמידה ואלו לא עוזרים, או שהגידול מתקדם מידיי- ההמלצה הינה לכריתת גרון מלאה.

בניתוח זה שמתבצע דרך חתך צווארי אנו כורתים את הגרון בשלמותו ולכן התוצאה האונקולוגית הינה מצוינת- אך ההשפעה על איכות החיים בולטת בעיקר עקב הפתח (סטומה) בצוואר שמסמנת בעצם את הפתח של הקנה לעור .

תמונה 2 : צוואר לאחר כריתת גרון מלאה

החולה נושם דרך פתח זה,לא ניתן לסגור אותו לעולם ניתן להסתירו בלבד.

תמונה 3: מצב אחר כריתת גרון מלאה והחדרת תותב דיבור

כריתת גרון, מונעת מהחולה לדבר אך, ישנם דרכים שונות לשיקום הדיבור כשהאיכותית יותר הינה החדרה (בעת הניתוח) של הפיסטולה בין הקנה לושט ובהמשך החדרה של תותב דיבור שמאפשר דיבור ברמה טובה אפילו בטלפון.

התוצאות לאחר הכריתה, טובות ורוב החולים חוזרים לנהל חיים תקינים לאחר ההחלמה מהניתוח.

1. זיהוי אוכלוסיות בסיכון גבוה כגון חולים שהחלימו מסרטן ראש צוואר אחד- מצויים בסיכון גבוה להתפתחות גידול משני (Second Primarytumor). גידולים משניים אלו מתפתחים בכ: 20% מהחולים עקב “סרטון שדה”, ובד”כ הגידול השני יהיה אגרסיבי יותר מהראשון.

2. מעשנים ככלל מצויים בסיכון גבוה לסרטן ראש צוואר וריאות ויש לנקוט משנה זהירות בחולים אלו ולברר כל תלונה שלהם ביסודיות.

3. סימנים שיכולים להעיד על גידול בלוע ובית הבליעה מרובים וכוללים צרידות, כאב בבליעה, המופטיזיס, קושי בבליעה, ירידה במשקל, כיב רגיש בלוע, כאב מוקרן לאוזניים ועוד. תסמינים כגון אלו עליהם מתלונן החולה למשך פרק זמן מעל 3 שבועות חייבים להדליק נורה אדומה (במיוחד בקרב מעשנים). צריך לשלוח את החולה לבדיקת רופא אאג כולל בדיקה עם סיב אופטי של חללי האף, נזופרינקס, לרינקס והיפופרינקס.

4. גוש בצוואר עלול להעיד על מחלה גרורתית מאפיתל הלוע ועד לבלוטות לימפה צוואריות. בחלק מהגידולים ובעיקר אלו של בית הבליעה (אורופרינקס והיפופרינקס) שכיחות בלוטות גרורתיות עלולה להגיע ל 80-90% מהחולים.

כל גוש בצוואר במבוגר שאינו חלק ממחלה זיהומית ברורה ונמשך מעל 3 שבועות חייב לעבור בירור כולל בדיקה יסודית של מערכת הבליעה והנשימה העליונים (Upper Aerodigestive system) וניקור תחת סונאר (US) של הבלוטה הצווארית (US guided FNA) כולל סקירת הצוואר באותו US. יש לזכור שחלק מהגידולים הינם ממקור תירואידלי ו CT עם חומר ניגוד עלול לפגוע בחולה בהמשך דרכו (ולעכב את הטיפול ביוד רדיואקטיבי) ולכן הבירור הראשוני לגוש בצוואר בד”כ אינו כולל CT.

מניעת גידולים אלו מבוססת בעיקר על הימנעות מגורמים מסרטנים בכלל והימנעות מעישון (על כל סוגיו) ושתיית אלכוהול בפרט. עישון ושתיית אלכוהול פועלים בסינרגיזם ומגבירים משמעותית (פי עשרות) את הסיכוי לחלות בסרטן האפיתל הקשקשי של הגרון ובית הבליעה. חשוב מאוד לתת לציבור הרחב הסבר מפורט להגברת המודעות בנושא ולהימנע מחשיפה לחומרים מסרטנים המצויים בעשן הסיגריות ובאלכוהול. הימנעות מחשיפה לחומרים מסרטנים אלו הינה קריטית להפחתת התחלואה בסרטן מסוג זה.

כמו כן גילוי מוקדם של סרטן הראש והצוואר הינו קריטי להצלת חייהם של החולים במחלה. סיכויי ההבראה מגידול מוקדם של הלשון או הגרון לדוגמא הינם כ 90% לעומת כ 30-40% כאשר הגילוי נעשה בשלב מאוחר של המחלה. גם התחלואה מהטיפולים שונה לחלוטין בשלבי המחלה השונים: בגידולים קטנים של הלשון ניתן לבצע כריתה כירורגית מוגבלת של הלשון וסגירה ראשונית עם הפרעה מזערית בדיבור ובבליעה. לעומת זאת גידול מתקדם יותר של הלשון מצריך כריתה נרחבת ושיחזור עם מתלה חופשי מאיבר אחר והפרעה ניכרת בבליעה ובדיבור.