פגיעה בחוש ריח

מהו חוש הריח?

חוש הריח הינו אחד מחמשת החושים ומוגדר כ- היכולת של בעלי חיים להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר. חוקרים משערים כי זהו החוש הראשון שמתפתח.
ברקמת האף קיימים תאים קולטי ריח (Olfactory cells) ,המעבירים בצורה עצבית את המידע אל פקעת ההרחה (Olfactory Bulb), שמעבירה את המידע דרך עצב הריח אל מרכז ההרחה במוח.
חוש הריח מאד משמעותי בחיינו מאחר והוא מסייע לנו בקבלת החלטות (לדוגמא, האם המזון אכיל או מקולקל) ואף לוקח חלק במשיכה בין המינים (לדוגמא – ריח של בת/בן זוג).
בדומה לחושים אחרים, הרגישות לריח דועכת עם הגיל וככול שמתבגרים עולה שיעור הפגיעה בחוש הריח עד כ-40% בגיל 80.
כ-15% מהאוכלוסיה סובל מפגיעה בחוש הריח, כאשר אחוז הנשים גבוה יותר מאחוז הגברים.

הפגיעה בחוש הריח מחולקת לשניים: תתרנות ופגיעה נרכשת בחוש הריח:

1. פגיעה מולדת: תתרנות

תתרנות הינה תכונה מולדת ובה יש חוסר מלא בחוש הריח שאינו ניתן לטיפול.

2. פגיעה נרכשת:

  פגיעה הולכתית:

פגיעה בה האזור לקליטת פרודות הריח בחלל האף (olfactory groove) חסום בבצקת ריריות משמעותית (אלרגיה) פוליפים (סינוסיטיס כרונית) וסטיית מחיצה קשה.

  פגיעה עיצבית:

•  זיהומי- ראיניטיס (שפעת, הצטננות וכו), סינוסיטיס
•  טראומה למוח ו/או פנים
•  פגיעה חושית מרכזית (פרקניסון, אלצהיימר וכו)
•  פוסט ניתוחי
•  תעסוקתי (חשיפה לחומרים רעילים)

אבחון הפגיעה

האבחון מתבצע ע"י מומחה אף אוזן גרון עם התמחות על באף וסינוסים וכולל:
•  בדיקת רופא הכולל היסטוריה רפואית, תעסוקתית ומשפחתית.
•  בדיקה גופנית הכוללת בדיקה אנדוסקופית קפדנית של חלל האף.
•  בדיקת הרחה המורכבת משתי בדיקות: יכולת הרחה וסף הרחה.
•  לרוב תידרש הדמיה מסוג CT או MRI.

טיפול

לאחר האבחנה תיבנה תוכנית טיפולית אשר מורכבת ממספר אפשריות התלויות באבחנה עצמה:
1. טיפול שמרני תרופתי
2. טיפול ניתוחי
3. אימון חוש ריח לאורך מספר חודשים

התמחויות וטיפולים נוספים ביחידה זו: