רקע
פעמים רבות, מקורן של מחלות בחלל הפה הינו בבעיות בריאותיות כלליות אחרות. מנגד, גם ההיפך נכון, ומחלות גופניות שונות יכולות להיות מושפעות ממצב בריאות הפה.
חלל הפה עשוי לעיתים להיות מעין מראה לשינויים בריאותיים החלים בגוף. כך למשל, צבע הריריות, אותן רקמות רכות המצפות את פנים חלל הפה, עשוי להשתנות לצהבהב במקרים של צהבת או להיות בהיר וחיוור מהרגיל במקרים של אנמיה. הפרעות שונות בקרישת דם למשל, יתבטאו בנטייה לדמם מהחניכיים וסמנים של שטפי דם בריריות.
כמו כן, חלל הפה מהווה מקור להתפתחות של מספר רב של נגעים, חלקם נגרם מטראומה במהלך הלעיסה כגון פיברומות או מוקוצלה, וחלקם נגרמים בגלל חשיפה לגורם מגרה כגון: סתימות אמלגם ותגובה ליכנואידית או כוויית חום שמובילה לכיב נרחב וכלה בתופעות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון עצמה תוקפת את רקמת חלל הפה כגון ליכן פלנוס או לופוס. בנוסף, מצבים סיסטמיים רבים, בחלק מהמקרים, מתבטאים לראשונה בחלל הפה, כגון: ירידה חיסונית תוביל להופעת פטריה בחלל הפה, היעדר ברזל יוביל ללשון אטרופית ושטוחה וחסר בויטמינים שונים יכול להוביל להופעת תחושה של שריפה בלשון ובפה – נקרא גם BMS.
בדיקות מקדימות ליעוץ הרפואי
תלוי בבעיה החל מבדיקות דם עד להדמיה ובדיקת רופא עור למחלות עור שמתבטאות בחלל הפה.
סוגי מחלות ונגעים בחלל הפה
הופעה תכופה של כיבים דלקתיים כואבים מסוג אפטות או דמויי אפטות, יכולים להיות קשורים למחלות בדרכי העיכול (כגון: קרוהן וצליאק(, למצבי כשל חיסוני, למחלות כלי דם (למשל, מחלת בכצ'ט), למצבי זיהום מסויימים ועוד.
ידועות מספר מחלות דלקתיות, בהן חלל הפה עשוי להיות האתר הראשון, ולעיתים אף היחיד, שבו הן יתבטאו. דוגמה לכך – המחלה ליכן פלנוס (Lichen Planus). מדובר במחלת עור וריריות דלקתית כרונית שכיחה יחסית, המתאפיינת בהופעת נגעים לבנים בריריות הפה, היוצרים מראה הדומה לרשת. בחלק מהמקרים יופיעו גם אודם וכיבים שעלולים לגרום לאי נעימות ואף לכאב בזמן אכילה וצחצוח שיניים. אבחון נכון של ליכן פלנוס יאפשר התאמת טיפול שיקל על תסמיני המחלה וגם מעקב סדיר לזיהוי מוקדם של סרטן הפה.
גם במקרה של מחלת הפמפיגוס וולגריס (Pemphigus Vulgaris), הביטוי בפה עלול להיות הסימן הראשון למחלה. מדובר במחלה אוטואימונית, במהלכה מערכת החיסון תוקפת מרכיבים מסויימים בריריות ו/או בעור וכתוצאה מכך נוצרות שלפוחיות שעד מהרה נקרעות ומותירות כיבים מפושטים. זיהוי מהיר של המחלה יאפשר הפנייה מהירה יותר לרופא/ת עור והתערבות טיפולית מוקדמת, ומתוך כך, לשפר את הסיכוי לצמצום משמעותי של ביטויי המחלה ואולי אף להחלים ממנה.
גם זיהומים המתבטאים בפה יכולים להעיד על ליקויים בריאותיים בגוף. כך למשל, זיהום פטרייתי מסוג קנדידיאזיס (Candidiasis). זיהום זה עלול להתבטא בריריות הפה במגוון צורות שונות, כשהשכיחות ביותר הן קרומים לבנים מתקלפים, מוקדי אודם ודלקת בזוויות השפתיים. תופעה זו שכיחה בעיקר באנשים המרכיבים תותבות שיניים לקויות, במצבי יובש פה, בעקבות נטילה של אנטיביוטיקה רחבת טווח או טיפול מקומי או סיסטמי בסטרואידים. קנדידיאיזיס בפה המופיע לעיתים קרובות או שאינו מגיב לטיפול אנטי-פטרייתי שגרתי הוא לעיתים סימן ראשון לבעיות רפואיות משמעותיות, כמו מחלות אנדוקריניות, מצבי כשל חיסוני מולדים ונרכשים ועוד.
חסר בוויטמינים ובמינרלים שונים, למשל, ויטמין B12 , ברזל, אבץ ועוד, אם כתוצאה מתזונה לקויה, דיאטות מסוימות או כתוצאה מהפרעות ספיגה או מחלות דלקתיות במערכת העיכול, עלולים לעורר בחלל הפה מגוון בעיות. כך למשל, אפטות חוזרות, תחושת צריבה בריריות, פגיעה בחוש הטעם, דלקות חניכיים קשות, זיהומים פטרייתיים ועוד.
לעיתים גם התרופות הניתנות לטיפול במחלות שונות עלולות להשפיע על חלל הפה במגוון דרכים. מתוך כך, עלולים להופיע שינויים בצבע הריריות (היפר-פיגמנטציה), הפרעות בחישת טעם, תחושת שריפה בפה, הופעה של דלקות וכיבים בריריות, שינויים במראה ובצורת החניכיים ועוד.
תרופות רבות הניתנות לטיפול בבעיות רפואיות כמו יתר לחץ דם, אלרגיות, דיכאון וחרדה, סרטן ועוד, עלולות לפגוע בתפקודן התקין של בלוטות הרוק. פגיעה זו מובילה לירידה בקצב הפרשת הרוק וכתוצאה מכך לתחושת יובש פה, לקושי ביכולת לאכול או לדבר, לעלייה ניכרת בתחלואה בעששת ("חורים") בשיניים ובדלקות חניכיים, לזיהומים פטרייתיים תכופים ולקושי רב בהרכבת תותבות. מעבר להפרעה התפקודית והבריאותית, יובש פה גורם לפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנו.
יובש פה לכשעצמו יכול להיגרם ממגוון הפרעות בריאותיות (כמו מחלות אוטואימוניות, הפרעות מטבוליות, זיהומים מקומיים וכלליים, סוכרת, דיכאון וחרדה ועוד) ולכן, בכל עת שמופיעה בעיה כזו – היא מחייבת ברור מקיף.
מחלות חניכיים הן מצב דלקתי שכיח ביותר באוכלוסייה הכללית, המלווה בד"כ בנפיחות, אודם ונטייה לדימומים בזמן צחצוח. בשלבים מתקדמים, הדלקת יכולה להוביל לספיגת עצם, לניידות שיניים ואף לאובדן של שיניים.
רוב מחלות החניכיים קשורות להיגיינת פה לקויה ומהצטברות של רובד חיידקי ואבנית על השיניים. על כן, בדרך כלל ניתן למנוע או למזער את התחלואה באמצעות צחצוח שיניים קפדני, שילוב עזרים כגון חוט דנטלי או קיסמי שיניים וכן, ביקור סדיר אצל רופא/ת השיניים והשיננית.
עם זאת, ישנם מקרים בהם למרות ההקפדה על צחצוח שיניים וטיפולים של שיננית, לא תחול הטבה מספקת במדדי הדלקת בחניכיים. במצבים אלה, חשוב לבדוק ולשלול שלא מדובר במחלות דלקתיות אחרות שמתבטאות גם בחניכיים, בהשפעה של תרופות או במצבים רפואיים כמו פגיעה במנגנוני הקרישה, הפרעות המטולוגיות, מחלות מטבוליות (כמו מחלת הסוכרת) ועוד. במקרים כאלה נדרש טיפול ואיזון של מחלות הרקע או שינוי בתרופות במטרה לשפר את הדלקת בחניכיים.
זאת ועוד, אנו יודעים כיום רבות על הקשר בין מחלות חניכיים לתחלואה בסוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סיבוכים במהלך הריון ואוסטיאופורוזיס. מתוך כך, נמצא שטיפול נכון במחלות החניכיים (בד"כ בשילוב שיננית, רופא/ת השיניים ו/או מומחים למחלות חניכיים), עשוי לעזור ולהשפיע באופן חיובי לא רק על בריאות הפה והשיניים אלא גם על המצבים הרפואיים הכלליים האלו.
אבחון הבעיה
מחלות והפרעות בריאותיות הפוקדות את כלל הגוף עשויות להתבטא גם ולעיתים, אף לראשונה, בחלל הפה ובכך, להקדים את הסימנים והתופעות ביתר הגוף.
חשוב לזכור, שלבריאות הפה ולנוכחותן של מחלות בחלל הפה, שאינן מטופלות כראוי, עלולה להיות השפעה ישירה ומשמעותית על מהלכם וחומרתם של מחלות ומצבים רפואיים שונים בגוף.
מכאן, החשיבות המכרעת בשמירה קפדנית על בריאות הפה, בשילוב בדיקה תקופתית סדירה של רופא/ת השיניים. במקרה של הופעת נגעים חריגים בריריות חלל הפה, דוגמת הופעת כיבים ותפיחויות, כתמים לבנים, חומים או אדומים או לחילופין, הפרעות בחישת הטעם, תחושת יובש פה או צריבה, שאינם חולפים תוך מספר ימים, חשוב ללכת להיבדק על ידי מומחה ברפואת הפה.
האבחון על ידי מומחה לרפואת הפה נעשה באמצעות בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה רלוונטיות, החל מבדיקות דם בסיסיות וכלה בלקיחת ביופסיה מנגע או רקמה נגועה ושליחתה לפתולוגיה, לבירור הסיבה להופעת המחלה.
טיפול הבעיה
הטיפול תלוי הגורם – חסר ויטמינים מטופל בהוספת הויטמינים החסרים או הברזל
מחלות אוטואימוניות דורשות מעקב וטיפול סטרואידלי בהתאם למידת הסבל
ונגעים לרוב מוסרים ונשלחים לפתולוגיה לאבחון רקמתי סופי.
למעבר לעמוד "טיפול במחלות ונגעים בחלל הפה"
