חלק ניכר מהליך בדיקת השמיעה, נשען על תגובות הנבדקים, להנחיות ובקשות קלינאי/ת התקשורת ו/או האודיולוג/ית העורכים את הבדיקה. שלא כמו בבדיקות שמיעה למבוגרים, שניתן להסתמך על תגובותיהם, בבדיקות שמיעה של תינוקות וילדים קטנים, קשה להסתמך על מענה התגובות ושיתוף הפעולה, מצידם. לכן, בדיקות שמיעה של ילדים ותינוקות מבוצעות בשיטות אובייקטיביות, שלא תלויות בתגובה שלהם, וכן בשיטות התנהגותיות הבוחנות את תגובת הילד לקולות וצלילים שונים. פענוח בדיקת שמיעה לילד נקבע בהתאם לסוג הבדיקה שבוצעה, ובשורות הבאות נרחיב על התוצאות ומשמעותן.
מתי צריך לגשת עם ילד לבדיקת שמיעה?
מכיוון שילד קטן לא מבטא במישרין את הקושי לשמוע, אבחון בעיית השמיעה דורש ערנות של ההורים. למשל, אצל תינוק בן מספר שבועות יש לשים לב אם הוא מגיב לרעשים חזקים, וכשהוא גדל מעט, אם הוא מפנה את ראשו לקריאת שמו או לקולות סביבו. בהמשך, יש לשים לב אם הוא לא מבין או לא שומע את מה שאומרים לו.
בכל מקרה של חשד לבעיית שמיעה אצל הילד, חשוב להגיע איתו כמה שיותר מהר לבדיקת שמיעה במכון שמיעה המתמחה בבדיקות לתינוקות וילדים. מדובר במגוון בדיקות המבוצעות על ידי גורם מקצועי – קלינאי תקשורת ו/או אודיולוגים, הכוללות בחינה של סף השמיעה ומבחני דיבור.
איך מפענחים בדיקות שמיעה התנהגותיות?
כאמור, אצל תינוקות וילדים פחות אפשר להסתמך על תגובה ישירה, המתארת את מה ששמעו בבדיקה, אבל כן ניתן להסתמך על התגובה שלהם לצלילים וקולות שונים. כלומר, פענוח בדיקת שמיעה נשען ומסתמך רבות על תגובות אופייניות, בהתאם לגילו של הילד. עד גיל חודשיים או שלושה, התינוק מגיב לרעש חזק על ידי מצמוץ או בהלה, בעוד שמגיל שלושה עד ארבעה חודשים, התינוק כבר אמור להקשיב לקולות וצלילים שונים ולהפסיק פעולות שהוא מבצע, בתגובה לצליל בעוצמה בינונית. בהמשך, בגיל חצי שנה, התינוק כבר אמור להפנות את ראשו למקור הרעש גם כשהוא נשמע בעוצמה חלשה.
במילים אחרות, בדיקת שמיעה התנהגותית בוחנת את תגובת הילד בהשוואה למה שמצופה בגיל שלו. יחד עם זאת, תוצאת בדיקת שמיעה התנהגותית אינה מדויקת לגמרי בקרב ילדים, לכן בדיקה זו תבוצע לרוב לצד בדיקות שמיעה נוספות, כגון בדיקות אובייקטיביות.
איך מפענחים בדיקות שמיעה אובייקטיביות?
כאשר מדברים על בדיקות שמיעה אובייקטיביות לילדים מתכוונים לבדיקת הדים קוכליאריים. בבדיקה זו, מוצמדת אוזניה לאוזן הילד, המשדרת צלילים וקולטת החזרי הד צליל משבלול האוזן, ובוחנת בעיות שמיעה באוזן הפנימית. להבדיל מבדיקות התנהגותיות, פענוח תוצאות בדיקת שמיעה אובייקטיבית, מספק מידע על מקור הבעיה ולא רק על עצם קיומה.
אילו בדיקות שמיעה עושים לילדים בני חמש ומעלה?
אצל ילדים גדולים יותר, בני חמש ומעלה, ניתן לבצע בדיקות שמיעה עם אודיומטר קליני, שהינו מכשיר רגיש מספיק ויכול לזהות גם ירידה מזערית בשמיעה. את הבדיקה מבצע אודיולוג בחדר אקוסטי. במהלכה, מניחים על אוזני הנבדק אוזניות מיוחדות, הבוחנות את מצבה של כל אוזן בנפרד על ידי השמעת צלילים ומילים לנבדק. בסוג זה של בדיקת שמיעה תוצאה מתקבלת על ידי בחינת תגובת הנבדק ומידת הבנת הנאמר. התוצאות יכולות להעיד על חומרת בעיית השמיעה ועל הגורם לה, בין אם הוא עצבי או הולכתי.
כיצד מבוצע פענוח תוצאות גרף אודיוגרמה?
במקרים רבים, תוצאות בדיקת סף שמיעה מוצגות בגרפים שונים המכונים אודיוגרמה. לרוב בגרפים אלו, כל אוזן מסומנת בצבע שונה, ומוצגים תדרים שונים. התוצאות מעידות למשל על היחס שבין עוצמת הקול לתגובת הנבדק, ומהי עוצמת קול החלשה ביותר שבה הנבדק החל להגיב.
מעבר לכך, באודיוגרמה יש כמה צירים, כאשר שכל ציר וסימון מעיד על נתון אחר:
- ציר ה-X: מציג את תדירות הקול, הנמדדת ביחידות הרץ (Hz). תדרים נמוכים ממוקמים בצד שמאל של הציר, ותדריכים גבוהים יותר ממוקמים בצד ימין.
- ציר ה-Y: מציג את רמת עוצמת הקול, הנמדדת ביחידות דציבלים (dB HL). עוצמות נמוכות ממוקמות בתחתית הציר, ועוצמות גבוהות יותר ממוקמות בחלק העליון.
- סימונים: לכל אוזן יש סימון משלה, כאשר אוזן ימין מסומנת בדרך כלל בעיגול או איקס אדומים, ואילו אוזן שמאל מסומנת בדרך כלל במשולש או איקס כחול.
- קווים: לכל תדירות יש קו משלה באודיוגרמה, כאשר קו השמיעה התקינה מסומן בדרך כלל בקו ירוק או שחור. סימוני השמיעה של הנבדק מסומנים לאורך הקווים.
מה המשמעות של תוצאות גרף אודיוגרמה?
המספרים בגרף אודיוגרמה מתייחסים לדרגות שמיעה שונות. למשל, טווח שמיעה נורמלי נמצא בין הדרגות אפס לעשרים, ואילו ירידה קלה בשמיעה עומדת על דרגות שבין עשרים לארבעים. בהמשך למגמה זו, דרגות של ארבעים עד שישים, מעידות על ירידת שמיעה בינונית. הדרגות שבין שבעים לתשעים, או מעל לתשעים, מעידות על בעיית שמיעה חמורה.
איך מתייחסים לתוצאות של מבחני דיבור?
מלבד בדיקת סף שמע, הבוחנת צליל טהור, אצל ילדים יותר גדולים ניתן לבצע מבחני דיבור. דוגמא בולטת לכך היא מבחן SRT הבודק את יכולת הנבדק לחזור אחר מילים שהוא שומע, וזאת מעוצמת קול מינימלית שבה יכולת החזרה עומדת על חמישים אחוז מהמילים. אל עוצמת הקול המינימלית מוסף ערך נוסף, המאפשר לבצע בדיקה המכונה דיסקרימינציה (בדיקה להבנת הדיבור), שנמדדת באחוזים.
תוצאת 100% זו הנורמה, כשהילד מבין100% מהנאמר לו. כל תוצאה שמתחת ל100%, נחשבת לירידה בהבנת הדיבור. לדוגמא: ילד עם דיסקרימינציה של 70% משמע – מתוך10 מילים הוא יצליח להבין 7 מילים בלבד. יש לציין כי את התוצאות של בדיקות אלו עורך קלינאי תקשורת.
לקביעת תור למכון השמיעה א.ר.ם H.ear לביצוע בדיקות שמיעה לתינוקות, ילדים ומבוגרים, צרו קשר בטלפון 03-7643950 או בטלפון ו/או בווטסאפ: 03-5117204
