פורסם באתר 'מעריב ONLINE', מדור בריאות, בתאריך 14.12.2022
על הדבש ועל הסינוס: הטיפול החדשני בסינוסיטיס
לאחרונה, נוסה טיפול חדשני בסינוסיטיס אצל מטופל שבשל רגישותו לרוב התרופות האנטיביוטיות ולעמידות חיידק אלים שתקף אותו, הוא טופל בדבש כתחליף לתרופות אנטי דלקתיות.
הדבש, הוא אחד מפלאי הטבע ומייחסים לו סגולות ריפוי ויתרונות בריאותיים רבים, מחיזוק המערכת החיסונית, דרך טיפול בהתקררות וכאבי גרון ועד לסיוע בבעיות עור. אך האם ידעתם שהדבש יכול לשמש כחומר חיטוי? לאחרונה, נוסה טיפול חדשני בסינוסיטיס אצל מטופל שבשל רגישותו לרוב התרופות האנטיביוטיות ולעמידות חיידק אלים שתקף אותו, הוא טופל בדבש כתחליף לתרופות אנטי דלקתיות, וזאת כדי למנוע התפתחות והישנות דלקת באזור הטיפול.
על הפתרון היצירתי הזה אמון פרופ' עודד נחליאלי מנהל היחידה לכירורגיית הפה והלסתות בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג ומנהל היחידה לכירורגיה פולשנית מזערית של הפה פנים ולסתות מרכז רפואי הגליל נהריה, שמטפל בסינוסיטיס בשיטת טיפול חדשנית על ידי החדרת שתל דנטלי מיוחד לחלל הפה. באמצעות מבנהו הייחודי של השתל, יכול הרופא לשאוב את המוגלה מהסינוס ולשטוף את המקום על ידי החדרת חומרים ותרופות מחטאות ובכך להביא להחלמה מלאה.
אל מרפאתו של פרופ' נחליאלי הגיע המטופל יחיאל זיסקינד בן 85, אשר סובל ממחלות רקע קשות. בעת שהותו ביחידת טיפול נמרץ בבית חולים, המטופל פיתח סינוסיטיס קשה על רקע הדבקות בחיידק אלים שהתגלה כעמיד למרבית התרופות האנטיביוטיות וזאת בנוסף לרגישותו של המטופל עצמו למגוון תרופות נרחב, שהתגלתה בעת הבירור לגישה הטיפולית המומלצת. בשל גילו המבוגר, טיפול כירורגי בהרדמה מלאה היה כרוך בסיכון רב, כך שנדרש היה לטפל בו בגישה אחרת, מאשר הגישה הכירורגית המקובלת. כאשר זיסקינד הגיע לפרופ' נחליאלי לטיפול המיוחד, היה צורך לחשוב ולשלוף מהזיכרון חומר יעיל שהחולה אינו רגיש אליו ושגם ניתן להחדירו דרך צינורית דקה (שהינה חלק מהשתל המיוחד) לתוך הסינוס ושאינו מזיק לו – ועלה רעיון השימוש בדבש. בשל תכולת הסוכר הגבוהה, והאוסמולריות הגבוהה בדבש אף חיידק אינו מסוגל לחיות בתוכו, ולכן זה היה הפתרון היצירתי לטיפול בחולה.
הרעיון הגיע אל פרופ' נחליאלי לראשונה ממנהלו לשעבר, דר' עמוס נדר ז"ל, ששהה מספר שנים באפריקה – והביא לארץ את השיטה שהמקומיים היו מטפלים בה – טיפול בדבש על זיהומים, היות ולא היו שם תרופות אנטיביוטיות. "גם אנחנו השתמשנו בדבש לפני כ-30 שנה בטיפול בזיהומים קשים, שלא הגיבו לטיפול אנטיביוטי. במדינות מתפתחות שבהן לא היו אמצעים ותרופות אנטיביוטיות מתקדמות לטיפול בזיהומים, השימוש בדבש היה שכיח ונחשב לטיפול רגיל לחלוטין." מרחיב פרופ' נחליאלי, "במקרה המדובר, הדבר נבע מחוסר ברירה, עקב רגישותו החמורה של המטופל לכלל התרופות האנטיביוטיות והצורך למצוא פתרון בדמות חומר טיפולי שהמטופל אינו רגיש אליו ושיכול להוות טיפול הולם ויעיל בסינוסיטיס הקשה."
לדבריו, הדבש הטהור הינו חומר שאינו מאפשר לחיידקים להתפתח בנוכחותו. ישנן מספר תאוריות לתופעה זו כאשר התאוריה השולטת היא שתכולת הסוכרים הגבוהה יוצרת סביבה אוסמוטית ברמה גבוהה שאינה מאפשרת לחיידק לשרוד. תכונה זו גורמת לנוזלים לצאת מתא החיידק – וכך להשמידו. בנוסף, דבש מכיל חומרים מחמצנים הידועים ביכולתם הגבוהה לחיסול חיידקים. ישנן תאוריות נוספות לתופעה זו – החומציות הגבוהה שבדבש ועוד.
היות והיה מדובר בחיידק אגרסיבי מאוד ועמיד מאוד, היה צורך מהותי למנוע את התפתחותו שוב ואת חזרת והישנות הדלקת בסינוס וזאת על ידי בחירת חומרי טיפול מתאימים – לכן נבחר בשימוש בדבש. החדרת הדבש לסינוס גרמה לחוסר יכולתו של החיידק להתפתח בסינוס ואכן לאחר פעמיים שהטיפול בוצע, המטופל התגבר על הדלקת והבריא לחלוטין.
